The Gods and the word. parte Sallust

Αντιπροσωπεύουν επίσης τις δραστηριότητες των Θεών. Για το ένα μπορεί να καλέσει τον κόσμο ένας μύθος, τον οποίο όργανα και τα πράγματα είναι ορατά, αλλά ψυχές και τα μυαλά κρυφό. Εκτός αυτού, να επιθυμούν να διδάξουν όλη την αλήθεια για τους Θεούς σε όλα τα παράγει περιφρόνηση στον ανόητο, επειδή δεν μπορούν να καταλάβουν, και την έλλειψη ζήλου ως προς τη καλή, ενώ για να αποκρύψει την αλήθεια από τους μύθους αποτρέπει την περιφρόνηση των ανόητο, και αναγκάζει το ορθών πρακτικών για την φιλοσοφία.

But why have they put in the myths stories of adultery, robbery, father-binding, and all the other absurdity? Is not that perhaps a thing worthy of admiration, done so that by means of the visible absurdity the soul may immediately feel that the words are veils and believe the truth to be a mystery?

Pero ¿por qué ponen en las historias de los mitos de adulterio, el robo, el padre de unión, y todos los demás lo absurdo? ¿No es quizá una cosa digna de admiración, hecho que por medio de lo absurdo visible el alma de inmediato puede sentir que las palabras son velos y creemos que la verdad sea un misterio?

אבל מדוע הם שמו בסיפורי האגדות של ניאוף, שוד, כפיתת אבא, וכל השטות האחרת? האם לא זה אולי דבר ראוי של הערצה, כל כך זאת על ידי אמצעי השטות הנראה הנפש יכל מיד להרגיש שהמילים צעיפים ומאמינות לאמת להיות מסתורין?

Αλλά γιατί να βάζουν στις ιστορίες τους μύθους της μοιχείας, ληστεία, ο πατέρας-δεσμευτικό, καθώς και όλα τα άλλα παραλογισμό; Δεν είναι ότι ίσως κάτι άξιο θαυμασμού, γίνεται έτσι ώστε μέσω της ορατής παραλογισμό της ψυχής μπορεί αμέσως να αισθάνονται ότι τα λόγια είναι πέπλα και πιστεύουν ότι η αλήθεια να είναι ένα μυστήριο?

IV. That the species of myth are five, with examples of each.

IV. Esa especie de mito son cinco, con ejemplos de cada uno.

4. זה הסוג של אגדה חמש, עם דוגמאות של כל אחד.

IV. Αυτό το είδος του μύθου είναι πέντε, με παραδείγματα από το καθένα.

Of myths some are theological, some physical, some psychic, and again some material, and some mixed from these last two. The theological are those myths which use no bodily form but contemplate the very essence of the Gods: e.g., Kronos swallowing his children. Since god is intellectual, and all intellect returns into itself, this myth expresses in allegory the essence of god.

De los mitos son algunos teológica, algunas de carácter físico, psíquico algunos, y de nuevo material, y algunos mixtos de estos dos últimos. La teología son los mitos que no usan la forma corporal, pero contemplar la esencia misma de los dioses: por ejemplo, Kronos tragar a sus hijos. Puesto que Dios es intelectual, y todas las declaraciones de la inteligencia en sí mismo, este mito expresa en la alegoría de la esencia de Dios.

של אגדות כמה של תורת אלוהים, כמה פיסיות, כמה רוחניות, ושוב כמה חומר, וכמה ערבבו מאלה שני אחרונות. של תורת אלוהים האגדות האלו שלא משתמשות בלא צורה גופנית אבל מתבוננות במהות המאוד של האלים : למשל, קרונוס בולע את הילדים שלו. מאז שאלוהים אינטלקטואלי, וכל אינטלקט חוזר לתוך עצמו, האגדה הזאת מבטאה באלגוריה המהות של אלוהים.

Των μύθων μερικά είναι θεολογική, κάποια σωματική, ψυχική μερικά, και πάλι κάποιο υλικό, και μερικές μικτές από αυτές τις δύο τελευταίες. Η θεολογική είναι εκείνες μύθους που δεν χρησιμοποιούν σωματική μορφή, αλλά εξετάσουμε την ίδια την ουσία των Θεών: π.χ., ο Κρόνος κατάποση τα παιδιά του. Δεδομένου ότι ο Θεός είναι η πνευματική, και η επιστροφή όλων των διάνοια στον εαυτό του, αυτός ο μύθος εκφράζει αλληγορία την ουσία του Θεού.

Myths may be regarded physically when they express the activities of the Gods in the world: e.g., people before now have regarded Kronos as time, and calling the divisions of time his sons say that the sons are swallowed by the father.

Los mitos pueden ser considerados físicamente cuando expresan las actividades de los dioses en el mundo: por ejemplo, la gente antes de Kronos ahora han considerado como el tiempo, y llamando a las divisiones del tiempo sus hijos dicen que los hijos son tragados por el padre.

אגדות יכולות להיות נראות באורח פיסי כאשר הם מבטאים את הפעילויות של האלים בעולם : למשל, אנשים לפני עכשיו ראו את קרונוס כ/כפי שזמן, ומתקשר לחלוקות של זמן ילדים שלו אומרים שהילדים נבלעים על ידי האבא.

Οι μύθοι μπορούν να θεωρηθούν φυσικά όταν εκφράζουν τις δραστηριότητες των Θεών στον κόσμο: για παράδειγμα, οι άνθρωποι πριν από τώρα θεωρείται Kronos καθώς ο χρόνος, και καλώντας τα τμήματα της εποχής τους γιους του λένε ότι είναι οι γιοι καταπίνονται από τον πατέρα.

The psychic way is to regard the activities of the soul itself; the soul's acts of thought, though they pass on to other objects, nevertheless remain inside their begetters. The material and last is that which the Egyptians have mostly used, owing to their ignorance, believing material objects actually to be Gods, and so calling them: e.g., they call the earth Isis, moisture Osiris, heat Typhon, or again, water Kronos, the fruits of the earth Adonis, and wine Dionysus.

La forma psíquica es lo que se refiere a las actividades de la propia alma, de los actos del alma de pensamiento, a pesar de que pasar a otros, los objetos, sin embargo permanecen dentro de sus engendradores. El El material y el último es el que los egipcios se han utilizado sobre todo, debido a su ignorancia , creyendo que los objetos materiales que en realidad los dioses, y así llamarlos: por ejemplo, que ellos llaman la tierra de Isis, Osiris, la humedad, el calor Tifón, o más, Kronos agua, los frutos de la tierra, Adonis y Dionisos vino.

הדרך הרוחנית שזאת לראות את הפעילויות של הנפש עצמו ; הנפש פעולות של מחשבה, אע"פ הם עוברים בלאוביקטים אחרים, בכל זאת נשאר בתוך הבאגאטארס שלהם. החומר ואחרון את אשר המצרים בעיקר השתמשו, עקב הבורות שלהם, מאמינים לחומר מתנגד ללמעשה להיות אלים, לכן מתקשר להם : למשל, הם מתקשרים לכדור הארץ יסיס, רטיבות וסיריס, חום טיפון, או שוב, מים קרונוס, הפירות של אדוניס הכדור ארץ, ויין דיוניסאס.

Ο ψυχικός τρόπος είναι να αφορά τις δραστηριότητες της ψυχής ίδια? Δρα της ψυχής σκέψης, αν δώσετε σε άλλα αντικείμενα, εντούτοις παραμένουν μέσα their. Begetters την Το υλικό και το τελευταίο είναι εκείνο που οι Αιγύπτιοι ως επί το πλείστον χρησιμοποιούνται, λόγω της άγνοιά τους , πιστεύοντας υλικά αντικείμενα που πρέπει πράγματι να Θεών, και έτσι καλώντας τους: π.χ., ζητούν την Ίσιδα γη, ο Όσιρις υγρασία, Τυφών θερμότητα, ή, ακόμα, Κρόνος νερό, οι καρποί του Άδωνη γης, και του Διόνυσου κρασί.

To say that these objects are sacred to the Gods, like various herbs and stones and animals, is possible to sensible men, but to say that they are Gods is the notion of madmen - except, perhaps, in the sense in which both the orb of the sun and the ray which comes from the orb are colloquially called 'the sun'.

Decir que estos objetos son sagrados para los dioses, al igual que varias hierbas y piedras y los animales, es posible que los hombres sensatos, pero decir que ellos son los dioses es la noción de locos - excepto, quizás, en el sentido en que tanto el orbe del sol y el rayo que viene de la esfera se llama coloquialmente 'el sol'.

לומר שזה האוביקטים האלה קדושים לאלים, אוהבים דשא שונה ומגלענים ובעלי חיים, אפשריים לגברים הגיוניים, אבל לומר שהם אלים הוא המושג של משוגעים, חוץ מ, אולי, בחוש שבו שניהם הכדור של השמש והקרן שבאה מהכדור באופן דיבורי מקושרת ' השמש '.

Το να πούμε ότι αυτά τα αντικείμενα είναι ιερό για τους Θεούς, όπως διάφορα βότανα και πέτρες και τα ζώα, είναι δυνατόν να λογικό οι άνδρες, αλλά για να πω ότι είναι Θεοί είναι η έννοια της τρελοί - εκτός, ίσως, υπό την έννοια με την οποία τόσο η σφαίρα του ήλιου και της ακτίνας που προέρχεται από την σφαίρα είναι κοινώς ονομάζεται «τον ήλιο».

The mixed kind of myth may be seen in many instances: for example they say that in a banquet of the Gods Discord threw down a golden apple; the Goddesses contended for it, and were sent by Zeus to Paris to be judged. Paris saw Aphrodite to be beautiful and gave her the apple. Here the banquet signifies the hypercosmic powers of the Gods; that is why they are all together.

El tipo mixto de mito puede ser visto en muchos casos: por ejemplo, dicen que en un banquete de los dioses Discordia arrojó una manzana de oro, las diosas se disputaban, y fueron enviados por Zeus a París para ser juzgado. París vio Afrodita para ser hermosa y le dio la manzana. Aquí el banquete representa los poderes hipercósmico de los Dioses, y por eso están todos juntos.

הטוב לב מעורבב של אגדה יכולה להיות נראית בהרבה דוגמאות : למשל הם אומרים זה בסעודה של חוסר הרמוניה האלים זרקו למטה תפוח עץ זהוב ; האלילות טענו לזאת, ונשלחו על ידי זאוס לפריז להידן. פריז ראתה את אפרודיטה להיות תנוה יפה שלה תפוח העץ. כאן הסעודה מסמן את הכוחות של היפארכוסמיך של האלים ; שמדוע כולם יחד.

Το μικτό είδος του μύθου μπορεί να δει σε πολλές περιπτώσεις: για παράδειγμα, λένε ότι σε ένα συμπόσιο των Θεών Έριδος έριξε κάτω ένα χρυσό μήλο? Οι Θεές υποστήριξε για αυτό, και εστάλησαν από τον Δία στο Παρίσι για να κριθούν. Παρίσι είδε την Αφροδίτη να είναι όμορφη και της έδωσε το μήλο. Εδώ το συμπόσιο σηματοδοτεί την hypercosmic αρμοδιότητες των θεών? Γι 'αυτό είναι όλοι μαζί.

The golden apple is the world, which being formed out of opposites, is naturally said to be 'thrown by Discord'. The different Gods bestow different gifts upon the world, and are thus said to 'contend for the apple'. And the soul which lives according to sense - for that is what Paris is - not seeing the other powers in the world but only beauty, declares that the apple belongs to Aphrodite.

La manzana de oro es el mundo, que se formó a partir de los opuestos, es, naturalmente, dice que "lanzada por la discordia". Los dioses distintos dar regalos diferentes sobre el mundo, y por lo tanto, dijo que "luchar por la manzana". Y el alma que vive de acuerdo al sentido - porque eso es lo que París es - no ver a los otros poderes del mundo, pero sólo la belleza, declara que la manzana pertenece a Afrodita.

תפוח העץ הזהוב הוא העולם, שלהיות נוצר מהפכים, באופן טבעי נאמר להיהיות ' שנזרקו על ידי חוסר הרמוניה '. האלים השונים מעניקים מתנות שונות על העולם, ולכן אמרו ל' טוען לתפוח העץ '. והנפש שחי לפי חוש, לזאת מה שפריז, לא רואה את הכוחות האחרים בעולם אבל רק יופי, מצהיר שתפוח העץ שייך לאפרודיטה.

Το χρυσό μήλο είναι ο κόσμος, ο οποίος διαμορφώνεται από αντιθέτων, όπως είναι φυσικό, δήλωσε ότι είναι «ρίχνονται από Έριδος". Οι διαφορετικές Θεοί εκχωρούν διαφορετικά δώρα από τον κόσμο, και είναι έτσι είπε να «υποστηρίζουν για το μήλο». Και η ψυχή που ζει σύμφωνα με την έννοια του όρου - για αυτό ακριβώς το Παρίσι είναι - δεν βλέπει τις άλλες δυνάμεις στον κόσμο, αλλά μόνο την ομορφιά, δηλώνει ότι το μήλο ανήκει στην Αφροδίτη.

Theological myths suit philosophers, physical and psychic suit poets, mixed suit religious initiations,  since every initiation aims at uniting us with the world and the Gods.

Mitos teológicos filósofos traje, física y psíquica poetas traje, traje de iniciaciones mezcla religiosa, ya que todo inicio tiene como objetivo que nos une con el mundo y los dioses.

פילוסופים של תורת אלוהים של חליפה של האגדות, משוררי חליפה רוחניים פיסיים, ערבבו מתאימים לטקסי קבלה דתיים, מאז שכל טקס קבלה מכוון בלחבר אותנו עם העולם והאלים.

Θεολογικές φιλόσοφοι κοστούμι μύθους, σωματική και ψυχική τους ποιητές κοστούμι, μικτή κοστούμι θρησκευτικές μυήσεις, αφού κάθε κίνηση έχει ως στόχο που μας ενώνει με τον κόσμο και τους θεούς.

To take another myth, they say that the Mother of the Gods seeing Attis lying by the river Gallus fell in love with him, took him, crowned him with her cap of stars, and thereafter kept him with her. He fell in love with a nymph and left the Mother to live with her. For this the Mother of the Gods made Attis go mad and cut off his genital organs and leave them with the nymph, and then return and dwell with her.

Para tomar otro mito, dicen que la Madre de los Dioses ya Atis se extiende por el río gallus se enamoró de él, lo tomó, lo coronaste de su gorro de estrellas, y después lo mantuvo con ella. Él se enamoró de una ninfa y salió de la madre a vivir con ella. Para ello, la Madre de los dioses Attis hizo enloquecer y le cortó los órganos genitales y dejarlos con la ninfa, y luego regresar y vivir con ella.

לקחת אגדה נוספת, הם אומרים שהאמא של האלים הרואים את אטיס משקר על ידי הנחל גאלאס התאהב איתו, לקח אותו, הכתיר אותו עם הכובע שלה של כוכבים, ואחר כן החזיק אותו איתה. שלח לי ציורים חדשים והתחלה ליצר. לזה האמא של האלים עשו את אטיס הולך מטורף וחתך מהאברים הגניטליים שלו ועוזב אותם עם הנימפה, ואז חוזר ונשאר איתה.

Για να λάβουν έναν άλλο μύθο, λένε ότι η Μητέρα των Θεών δει Άττις βρίσκεται από το Gallus ποταμό ερωτεύτηκε μαζί του, τον πήρε, στέφθηκε τον με καπάκι της για τα αστέρια, και στη συνέχεια τον κράτησαν μαζί της. Ερωτεύτηκε με μια νύμφη και άφησε τη μητέρα για να ζήσει μαζί της. Γι 'αυτό η Μητέρα των Θεών που Άττις τρελαθώ και έκοψε τα γεννητικά όργανα του και να αφήσει τους με τη νύμφη, και στη συνέχεια να επιστρέψουν και να κατοικήσει μαζί της.

Now the Mother of the Gods is the principle that generates life; that is why she is called Mother. Attis is the creator of all things which are born and die; that is why he is said to have been found by the river Gallus. For Gallus signifies the Galaxy, or Milky Way, the point at which body subject to passion begins. Now as the primary gods make perfect the secondary, the Mother loves Attis and gives him celestial powers.

Ahora, la Madre de los Dioses es el principio que genera la vida, es por eso que se llama Madre. Atis es el creador de todas las cosas que nacen y mueren, por eso se dice que se han encontrado por el gallus río. Para gallus significa la Galaxia, o Vía Láctea, el punto en que sometida a la pasión comienza. Ahora, como los dioses principales que perfeccionar la secundaria, la madre ama a Atis y le da poderes celestiales.

לקחת אגדה נוספת, הם אומרים שהאמא של האלים הרואים את אטיס משקר על ידי הנחל גאלאס התאהב איתו, לקח אותו, הכתיר אותו עם הכובע שלה של כוכבים, ואחר כן החזיק אותו איתה. שלח לי ציורים חדשים והתחלה ליצר. לזה האמא של האלים עשו את אטיס הולך מטורף וחתך מהאברים הגניטליים שלו ועוזב אותם עם הנימפה, ואז חוזר ונשאר איתה.

Τώρα, η Μητέρα των Θεών είναι η αρχή που δημιουργεί η ζωή? Αυτός είναι ο λόγος που ονομάζεται Μητέρα. Άττις είναι ο δημιουργός όλων των πραγμάτων που γεννιούνται και πεθαίνουν? Γι 'αυτό λέγεται ότι έχει βρεθεί από το Gallus ποτάμι. Για Gallus σηματοδοτεί την Galaxy, ή Γαλαξία, το σημείο στο οποίο υπόκειται το σώμα στο πάθος αρχίζει. Τώρα, ως το πρωταρχικό θεοί κάνει τέλεια τη δευτεροβάθμια, η μητέρα αγαπά Άττις και του δίνει ουράνιες δυνάμεις.

That is what the cap means. Attis loves a nymph: the nymphs preside over generation, since all that is generated is fluid. But since the process of generation must be stopped somewhere, and not allowed to generate something worse than the worst, the creator who makes these things casts away his generative powers into the creation and is joined to the Gods again.

Eso es lo que la tapa de los medios. Atis ama a una ninfa: las ninfas presidir generación, ya que todos los que se genera es fluida. Pero ya que el proceso de generación debe ser detenido en alguna parte, y no se les permite generar algo peor que lo peor, el creador que hace estas cosas arroja lejos su capacidad de engendrar en la creación y se une a los dioses de nuevo.

זה מה שהכובע מתכון. אטיס אוהב נימפה : הנימפות מנהלות מעל דור, מאז שכל זה נוצר זורמי. אבל מאז שהתהליך של דור חייב להיות מעוצר איפשהו, ולא מורשה ליצור משהו יותר גרוע מההכי גרוע, היוצר שעושה את צוותי השחקני דברים האלה הלאה הכוחות הגנרטיביים שלו לתוך היצירה ומוצטרף לאלים שוב.

Αυτό το καπάκι μέσα. Άττις αγαπά μιας νύμφης: οι νύμφες προεδρεύει της παραγωγής, δεδομένου ότι το μόνο που θα παραχθούν θα είναι ρευστό. Αλλά από τη διαδικασία παραγωγής πρέπει να σταματήσει κάπου, και δεν επιτρέπεται να δημιουργεί κάτι χειρότερο από ό, τι το χειρότερο, τον δημιουργό που κάνει αυτά τα πράγματα πετά μακριά δημιούργησε τις εξουσίες του με τη δημιουργία και είναι συνδεδεμένος με τους Θεούς και πάλι.

Now these things never happened, but always are. And mind sees all things at once, but reason (or speech) expresses some first and others after. Thus, as the myth is in accord with the cosmos, we for that reason keep a festival imitating the cosmos, for how could we attain higher order?

Ahora bien, estas cosas nunca sucedieron, pero siempre están. Y la mente ve todas las cosas a la vez, pero la razón (o del habla) expresa algunas primero y otros después. Por lo tanto, como el mito está de acuerdo con el cosmos, que por esa razón mantener un festival de imitar el cosmos, de cómo podemos alcanzar un orden superior?

עכשיו הדברים האלה מעולם לא קרו, אבל תמיד. ומתנגד לרואה כל דברים בבת-אחת/עכשיו, אבל סיבה ( או נאום ) מבטא כמה ראשון ואחרים אחרי. לכן, כ/כפי שהאגדה בהסכמה עם הקוסמוס, אנחנו לסיבה הזאת אחזקה פסטיבל מחקה את הקוסמוס, לאיך אנחנו יכולים להשיג הזמנה יותר גבוהה?

Τώρα αυτά τα πράγματα δεν συνέβη ποτέ, αλλά πάντα είναι. Και το μυαλό βλέπει όλα τα πράγματα ταυτόχρονα, αλλά λόγο (ή λόγου) εκφράζει κάποια πρώτα και άλλοι μετά. Έτσι, όπως ο μύθος είναι σε συμφωνία με τον Κόσμο, έχουμε για το λόγο αυτό διατηρεί ένα φεστιβάλ που μιμείται το σύμπαν, για το πώς θα μπορούσαμε να επιτύχουν υψηλότερες παραγγελία?

And at first we ourselves, having fallen from heaven and living with the nymph, are in despondency, and abstain from corn and all rich and unclean food, for both are hostile to the soul. Then comes the cutting of the tree and the fast, as though we also were cutting off the further process of generation.

Al principio nosotros mismos, que cayó del cielo y vivir con la ninfa, en el desaliento, y abstenerse de maíz y todos los alimentos ricos e impuros, por tanto son hostiles para el alma. Luego viene el corte del árbol y la rapidez con la que, como si también estaban cortando la continuación del proceso de generación.

ובתחילה אנחנו עצמנו, אחרי ליפול משמיים וחיים עם הנימפה, הם בדכאון, ומסתייגים מתירס וכל עשירים ואוכל לא נקי, לשניהם אויביים לנפש. אז בא החותכני של העץ והמהיר, כאילו אנחנו גם זינוב הבהמשך תהליך של דור.

Και σε πρώτη εμείς οι ίδιοι, έχοντας πέσει από τον ουρανό και να ζουν με τη νύμφη, βρίσκονται σε απελπισία, και απέχει από το καλαμπόκι και όλα τα πλούσια και ακάθαρτοι τροφίμων, και για τους δύο είναι εχθρικές προς την ψυχή. Στη συνέχεια, έρχεται η κοπή των δέντρων και η γρήγορη, σαν να ήταν επίσης κόβει την περαιτέρω διαδικασία παραγωγής.

After that the feeding on milk, as though we were being born again; after which come rejoicings and garlands and, as it were, a return up to the Gods.

Después de que la alimentación con leche, como si fuéramos haber nacido de nuevo, después de que vienen regocijos y guirnaldas y, por así decirlo, un retorno a los dioses.