hellenic religion

La religión pagana es humana. Los actos de los dioses, son actos de los hombres magnificados; son del mismo género, pero a escala mayor, a escala divina. Los hombres no salen de la humanidad rechazándola, sino excediéndola, como los semidioses. La naturaleza divina, para el creyente, no es antihumana al mismo tiempo que sobre humana. Así sobre estar de acuerdo con la naturaleza en cuanto puro mundo exterior, la religión helénica esta de acuerdo con la naturaleza, en cuanto humanidad. Finalmente la religión helénica es política. Es decir, es parte de la vida de la ciudad o del estado, no tiene como fin un universalismo. No trata de imponerse a otros pueblos, sino recibir de ellos. Esta, así de acuerdo con el principio esencial de la civilización, que es la síntesis, en una nación, de todas las posibles influencias, de todas las demás naciones. Criterio del que solo se apartan los criterios estrechamente nacionalistas, que son el provincianismo de la cultura, y los criterios imperialistas, que pertenecen a la decadencia. Nunca se ah visto a, una nación fuerte ser conservadora, ni una nación sana ser imperialista. Quiere imponerse quien no puede ya transformarse. Quiere dar quien, quien ya no puede recibir. Pero quien  no puede trasformarse, se ha paralizado en verdad; y quien no puede recibir se ha paralizado también.En consecuencia la religión helénica se halla en armonía con los tres puntos naturales, en que incide en la humanidad: con la propia esencia experimental de la naturaleza entera, con la propia esencia de la naturaleza humana y con la propia esencia de la naturaleza humana en marcha ( en marcha social ), es decir de la naturaleza humana civilizada, es decir de la civilización.   

Die heidnische Religion ist menschlich. Die Handlungen der Götter, sind Handlungen der Menschen vergrößert, sind vom gleichen Geschlecht, sondern in einem größeren Maßstab, an Gott. Männer sind nicht gegen sie aus der Menschheit, sondern über sie, als Halbgötter. Die göttliche Natur, für den Gläubigen, nicht während anti-Mensch-Mensch. Also auf, mit der Natur als reine Außenwelt vereinbaren, verpflichtet sich der hellenische Religion mit der Natur, in der Menschheit. Schließlich ist die hellenische Religion politisch. Das heißt, ist Teil des Lebens der Stadt oder Staat, ist nicht auf Universalismus bestimmt. Wird nicht auf andere Menschen auferlegt, sondern sie zu empfangen. Dies, und nach dem Grundprinzip der Zivilisation, die die Summe ist, in einer Nation, von allen möglichen Einflüssen von allen anderen Nationen. Kriterium nur abweichen, stark nationalistisch Kriterien, die die Provinzialität der Kultur sind, und die Kriterien Imperialisten, die zum Niedergang gehören. Ach noch nie gesehen, eine starke Nation, konservativ zu sein, nicht eine gesunde Nation als imperialistisch. Wer will schon verhängt werden können nicht mehr ändern werden. Willst du denen, die nicht mehr erhalten können. Aber wer kann nicht sich selbst transformieren, ist in Wahrheit ins Stocken geraten, und wer nicht empfangen kann ist auch gelähmt.

Folglich ist die hellenistische Religion in Harmonie mit den drei natürlichen Punkten, was die Menschheit betrifft: das Wesen der ganzen Natur experimentell, mit dem Wesen der menschlichen Natur und dem Wesen der menschlichen Natur Reisen (in den sozialen Fortschritt), dh zivilisierten menschlichen Natur, das ist Zivilisation.

Языческая религия человека.Действия богов, являются актами мужчин увеличенная, имеют одинаковый пол, но в большем масштабе, на Бога. Мужчины не отвергать его человечности, однако превосходит его, как полубоги.Божественную природу, для верующего, а не в то время как анти-человек-человек. Таким образом, на согласие с природой, как чистый окружающий мир, религия Греческой согласуется с природой, человечеством. Наконец, религия Hellenic является политическим. То есть, это часть жизни города или государства, не претендует на универсализм. Не наложенные на других людей, но на их получение. Этот, и в соответствии с основным принципом цивилизации, которая представляет собой сумму, в стране, из всех возможных влияний всех других наций. Критерий только отклоняться сильно националистической критерии, которые являются провинциализм культуры, а также критерии империалистов, которые принадлежат к упадку. Ах, никогда не видел, сильное государство, чтобы быть консервативным, не здоровая нация быть империалистической. Кто хочет быть наложено не может измениться. Хотите кого, кто уже не может. Но кто не может трансформироваться, застопорилась на самом деле, и которые не могут получить также парализована.

Следовательно, религия греческого находится в гармонии с трех пунктов естественного, который влияет на человечество: саму суть всей природы экспериментальный, с самой сущностью человеческой природы и самой сути человеческой природы путешествия (в социальный прогресс), т.е. цивилизованное человеческой природы, то есть цивилизации.

The pagan religion is human. The acts of the gods, are acts of men magnified; are of the same gender, but on a larger scale, at God. Men do not reject it out of humanity, but exceeding it, as demigods. The divine nature, for the believer, not while anti-human-human. So on to agree with nature as pure outside world, the Hellenic religion agrees with nature, in humanity. Finally, the Hellenic religion is political. That is, is part of the life of the city or state, is not intended to universalism. Is not imposed on other people, but to receive them. This, and according to the essential principle of civilization, which is the sum, in a nation, of all possible influences of all other nations. Criterion only deviate strongly nationalistic criteria, which are the provincialism of culture, and criteria imperialists who belong to the decline. Ah never seen, a strong nation to be conservative, not a healthy nation being imperialist. Who wants to be imposed can no longer change. Want to whom, who can no longer get. But who can not transform itself, has stalled in truth, and who can not receive is also paralyzed.

Consequently, the Hellenic religion is in harmony with the three natural points, which affects humanity: the very essence of all nature experimental, with the very essence of human nature and the very essence of human nature travel (in social progress), ie civilized human nature, that is civilization.

Η ειδωλολατρική θρησκεία είναι ανθρώπινο. Οι πράξεις των θεών, είναι πράξεις των ανδρών μεγεθύνεται? Είναι του ίδιου φύλου, αλλά σε μεγαλύτερη κλίμακα, με τον Θεό. Οι άνδρες δεν την απορρίπτω της ανθρωπότητας, αλλά που δεν υπερβαίνει αυτό, όπως ημίθεους. Η θεία φύση, για τον πιστό, ενώ δεν αντι-ανθρώπινη-ανθρώπινη. Έτσι, για να συμφωνήσει με τη φύση ως καθαρό έξω κόσμο, η Ελληνική θρησκεία συμφωνεί με τη φύση, στην ανθρωπότητα. Τέλος, η Ελληνική θρησκεία είναι πολιτικό. Δηλαδή, είναι μέρος της ζωής της πόλης ή του κράτους, δεν προορίζεται να παγκοσμιότητα. Δεν επιβάλλεται σε άλλους ανθρώπους, αλλά να τους δεχτεί. Αυτό, και σύμφωνα με τη βασική αρχή του πολιτισμού, που είναι το άθροισμα, σε ένα έθνος, από όλες τις πιθανές επιδράσεις όλων των άλλων εθνών. Κριτήριο αποκλίνουν μόνο έντονα εθνικιστικά κριτήρια, που είναι ο επαρχιωτισμός του πολιτισμού, και τα κριτήρια ιμπεριαλιστές που ανήκουν στην παρακμή. Αχ δει ποτέ, μια ισχυρή έθνος να είναι συντηρητική, όχι ένα υγιές έθνος είναι ιμπεριαλιστική. Ποιος θέλει να επιβληθεί δεν μπορεί πλέον να αλλάξει. Θέλετε στους οποίους, ο οποίος δεν μπορεί πλέον να πάρει. Αλλά ποιος δεν μπορεί να μεταμορφωθεί, έχει σταματήσει στην αλήθεια, και οι οποίοι δεν μπορούν να λάβουν επίσης παραλύσει.Κατά συνέπεια, η Ελληνική θρησκεία βρίσκεται σε αρμονία με τις τρεις φυσικές σημεία, η οποία επηρεάζει την ανθρωπότητα: η ίδια η ουσία όλων των πειραματικό χαρακτήρα, με την ίδια την ουσία της ανθρώπινης φύσης και την ίδια την ουσία της ανθρώπινης φύσης ταξίδια (σε κοινωνική πρόοδο), δηλαδή πολιτισμένη ανθρώπινη φύση, που είναι ο πολιτισμός.

דת פגאנית היא אנושית. מעשי האלים, הן פעולות של אנשים המוגדלות, הם בעלי אותו המין, אבל בקנה מידה גדול יותר, על אלוהים. גברים לא לדחות את זה של האנושות, אבל זה עולה, כמו בני אלים.הטבע האלוהי, עבור המאמין, לא כל עוד נגד אדם אנושי. הלאה להסכים עם הטבע העולם החיצון טהור, הדת ההלנית מסכים עם הטבע, האנושות. בסופו של דבר, הדת ההלנית היא פוליטית. כלומר, הוא חלק מהחיים של העיר או המדינה, לא נועד אוניברסליות. לא נכפה על אנשים אחרים, אבל כדי לקבל אותם. זה, ועל פי העיקרון הבסיסי של התרבות, שהוא הסכום, במדינה, על כל ההשפעות האפשריות של כל העמים. הקריטריון היחיד לסטות קריטריונים לאומניים מאוד, שהם הקרתנות של התרבות, והקריטריונים האימפריאליסטים המשתייכים ירידה. אה לא ראיתי, עם חזק, להיות שמרן, לא עם בריא להיות אימפריאליסטית. מי רוצה להיות מוטל כבר לא יכול להשתנות. רוצה מהם, אשר כבר לא יכול לקבל. אבל מי לא יכול לשנות את עצמה, נעצרה ב האמת, שלא יכולים לקבל גם משותקת.כתוצאה מכך, הדת ההלנית הוא בהרמוניה עם שלוש נקודות טבעיים, אשר משפיע על האנושות: מהות הניסוי את כל הטבע, עם המהות של הטבע האנושי ואת מהות הטבע האנושי מסעות (ב התקדמות חברתית), כלומר הטבע האנושי התרבותי, כלומר תרבות.

die Götter und die Welt. Teil Sallust

I. Was der Schüler sein sollte, und über die gängigen Vorstellungen.

Wer sich über die Götter hören möchte, sollte gut von der Kindheit geführt haben, und nicht auf dumme Überzeugungen gewöhnt. Sie sollten auch in der Disposition gute und sinnvolle sein, damit sie richtig mit dem Unterricht beizuwohnen.

Sie sollen auch die gemeinsamen Vorstellungen wissen. Gemeinsame Vorstellungen sind solche, denen alle Menschen zustimmen, sobald sie gefragt werden, zum Beispiel, dass alle Gott [hier und anderswo, = Gottheit, göttliche Natur] gut, frei von Leidenschaft, frei von Veränderung ist. Für was auch immer leidet Veränderung tut dies zum Schlechteren oder zum Besseren, wenn zum Schlechteren, es wird schlecht, wenn für das bessere gewesen, es muss zunächst schlecht gewesen.

II. Dass Gott ist unveränderlich, ungeboren, ewig, immateriell, und nicht im Raum.

Lassen Sie die Schüler so zu sein. Lassen Sie die Lehren der folgenden Art zu sein. Die Essenzen der Götter nie entstanden (für das, was immer kommt nie ins Dasein ist, und dass für immer besteht die primäre Kraft besitzt und durch die Natur leidet nichts): weder sie bestehen aus Körper;

Denn selbst in Gremien die Befugnisse sind unkörperlich. Weder werden sie durch Raum enthalten, denn das ist eine Eigenschaft von Körpern. Weder werden sie von der ersten Ursache noch voneinander zu trennen, ebenso wie Gedanken sind nicht getrennt vom Geist noch Handlungen von Wissen aus der Seele.

III.                   Concerning myths; that they are divine, and why.

We may well inquire, then, why the ancients forsook these doctrines and made use of myths. There is this first benefit from myths, that we have to search and do not have our minds idle. That the myths are divine can be seen from those who have used them.

Myths have been used by inspired poets, by the best of philosophers, by those who established the mysteries, and by the Gods themselves in oracles. But why the myths are divine it is the duty of philosophy to inquire.

Da alle existierenden Dinge in dem, was ist wie sie jubeln und ablehnen, dass die im Gegensatz zu ist, sollten die Geschichten über die Götter zu sein wie die Götter, damit sie sowohl würdig des göttlichen Wesens und machen die Götter gut zu denen, die entsorgt sprechen von ihnen: was nur mit Hilfe von Mythen gemacht werden.

Jetzt sind die Mythen stellen die Götter selbst und die Güte der Götter - immer vorbehaltlich der Unterscheidung von dem Sagbaren und dem Unsagbaren, das offenbarte und das nicht offenbarten, dass die klar ist und dass, was verborgen ist: da, so wie die Götter gemacht haben die Güter der Sinn allen gemeinsam, aber jene des Intellekts nur den Weisen, so die Mythen sagen, die Existenz der Götter, um alle, aber wer und was sie sind nur für diejenigen, die sie verstehen können.

Sie stellen auch die Aktivitäten der Götter. Zum einen kann die Welt nennen, einen Mythos, in der Körper und Dinge sichtbar sind, sondern Seele und Verstand verborgen. Außerdem zu wollen, die ganze Wahrheit über die Götter für alle produziert Verachtung in der törichten lehren, weil sie nicht verstehen kann, und der Mangel an Eifer an das Gute, während die Wahrheit in mythischer Umhüllung verhindert, dass die Verachtung der töricht, und zwingt die gut zur Philosophie zu praktizieren.

Богов и мира. Часть 1 Саллюстия

I. Что ученика должно быть, и в отношении общей концепции.

Те, кто желает слышать о боги должны были руководствоваться также с детства, ине привыкли к глупым верований. Они также должны быть в распоряжение хорошийи разумный, чтобы они могли должным образом участие в обучении.

Они должны также знать общие концепции. Общие концепции являются те, вкоторых все люди согласятся, как только они просят, например, что все божества[здесь и далее = божественности, божественной природой] хорошая, свободная от страстей, без изменений. Так или иначе страдает изменений делает это хуже илилучше, если в худшую сторону, это сделано плохо, если в лучшую сторону, это должно было плохо в первую очередь.

II. Это Бог неизменен, нерожденного, вечного, бестелесного, а не в пространстве.

Пусть ученик будет так. Пусть учение иметь следующий вид.Сущности Бога и не вступил в существование (за то, что всегда, никогда не приходит в бытие, и чтосуществует вечно который обладает первичной силой и характером страдаетничего): ни они состоят из органов;

Ибо даже в органах полномочия бестелесный. Ни они, содержащихся напространстве, потому что это свойство тел. Ни они отделиться от первой причины, ни друг от друга, как и мысли не отделены от ума, ни актов знания от души.

III. Что касается мифов, то они являются божественными, и почему.

Мы можем также узнать, то, почему древние оставили эти доктрины и использовали мифы. Существует эта первая выгода от мифа, что мы должны искать и не нашего ума дела. Это мифы божественной видно из тех, ктоиспользовал их.

Мифы были использованы вдохновенных поэтов, от лучших философов, тех, ктосоздал тайны, и сами 

боги в оракулов. Но почему же мифы божественный долгфилософии, чтобы узнать.Так как все сущее радоваться, что есть, как их и отвергать то, что в отличие,рассказы о боги должны быть, как Бога, так что они оба могут быть достойнымбожественной сущности и сделать Боги благосклонен к тем, кто говорить о них: что может быть сделано только с помощью мифов.

Теперь мифы представляют себе Бога и благости Бога - тема всегда различиеspeakable и невыразимое, выявлены и нераскрытые, то, что ясно и то, что скрыто: так, как боги сделали товаров смысле общего для всех, но те, интеллект толькомудрые, так сказать мифы существование Бога для всех, но кто и для чего онипредназначены только для тех, кто может понять.

Они также представляют собой деятельность богов. С одной стороны можно назвать миром мифа, в котором тела и вещи видны, но душ и умов скрыты. Кроме того, для желающих преподавать всю правду о боги всех вызывает презрениеглупо, потому что они не могут понять, и отсутствие рвения в хорошем, а чтобы скрыть правду от мифов препятствует презрение к глупой, и заставляет хорошийзаниматься философией.

The Gods and world. Part Sallust 3

.

דאספא? S של ק. לוס אנג'לס אלימאנטאכי? N נגד לאצ', כומו ס.י. פ.א.? ראמוס האבאר נאכידו של נאאוו, דאספא? S של ק. ויאנאן ראגוכיג'וס Y גאירנאלדאס Y, פ.ו.ר. כ/כפי? דאכירלו, או"ם ראטורנו ל.ו.ס. דיוסאס.

Μετά από αυτό το τάισμα με γάλα, σαν να είσαι αναγεννημένος? Μετά από την οποία προέρχονται χαρεί και γιρλάντες και, τρόπον τινά, μια επιστροφή μέχρι τους Θεούς.

The season of the ritual is evidence to the truth of these explanations. The rites are performed about the Vernal equinox, when the fruits of the earth are ceasing to be produced, and day is becoming longer than night, which applies well to spirits rising higher. (At least, the other equinox is in mythology the time of the rape of Kore, which is the descent of the souls.)

La temporada del ritual es la evidencia de la veracidad de estas explicaciones. Los ritos se llevan a cabo sobre el equinoccio vernal, cuando los frutos de la tierra están dejando de ser producidos, y el día es cada vez más de la noche, que se aplica también a los espíritus elevándose cada vez más. (Por lo menos, el equinoccio de otros en la mitología es el momento de la violación de Coré, que es el descenso de las almas.)

העונה של הטקס הוא עדות לאמת של ההסברים האלה. הטקסים מופעים על יום השווה האביבי, כאשר הפירות של כדור הארץ מפסיק להייצר, ויום נעשה יותר ארוך מלילה, ששם טוב לרוחות עולה יותר גבוה. (לפחות, יום השווה האחר הוא במיתולוגיה הזמן של האונס של ק.ו.ר., שהירידה של הנפשות.)

Η εποχή της τελετής είναι απόδειξη της αλήθειας των εν λόγω εξηγήσεις. Οι τελετές που εκτελούνται για την Εαρινή ισημερία, όταν οι καρποί της γης παύουν να παράγονται, και την ημέρα γίνεται μεγαλύτερη από τη νύχτα, η οποία ισχύει επίσης και τα αλκοολούχα ποτά άνοδο υψηλότερη. (Τουλάχιστον, το άλλο ισημερία είναι στη μυθολογία ο χρόνος του βιασμού της Κόρης, που είναι η κάθοδος των ψυχών.)

May these explanations of the myths find favour in the eyes of the Gods themselves and the souls of those who wrote the myths

Que estas explicaciones de los mitos encontrar gracia ante los ojos de los propios dioses y las almas de los que escribieron los mitos

יכול ההסברים האלה של האגדות למצוא טובה בעיניים של האלים עצמם והנפשות של שהם שכתבו את האגדות

Εύχομαι οι δύο εξηγήσεις από τους μύθους αντιμετωπιστούν ευνοϊκά στα μάτια των θεών τους ίδιους και τις ψυχές εκείνων που έγραψαν τους μύθους

V. On the First Cause

V. En la Primera Causa

V. על הסיבה הראשונה

V. σχετικά με την πρώτη αιτία

Next in order comes knowledge of the first cause and the subsequent orders of the Gods, then the nature of the world, the essence of intellect and of soul, then providence, fate, and fortune, then to see virtue and formed from them, and from what possible source evil came into the world.

El siguiente orden viene del conocimiento de la causa primera y las órdenes posteriores de los dioses, entonces la naturaleza del mundo, la esencia del intelecto y del alma, la providencia, el destino y la fortuna, a continuación, para ver la virtud y la forma a partir de ellos, y de lo mal posible fuente entró en el mundo.

בא כדי בא ידע של הסיבה הראשונה וההזמנות השבאות לאחר-מכן של האלים, אז הטבע של העולם, המהות של אינטלקט ושל נפש, אז השגחה, גורל, והון, אז לראות יתרון ויצרו מהם, וממה שמקור אפשרי בווא רע לתוך העולם.

Στη συνέχεια, προκειμένου έρχεται γνώση από την πρώτη αιτία και την επακόλουθη εντολές των θεών, τότε η φύση του κόσμου, η ουσία του πνεύματος και της ψυχής, στη συνέχεια, την πρόνοια, την τύχη, και τύχη, στη συνέχεια, για να δείτε την αρετή και σχηματίζεται από αυτούς, και από ό, τι είναι δυνατόν κακό πηγή ήρθε στον κόσμο.

Each of these subjects needs many long discussions; but there is perhaps no harm in stating them briefly, so that a disciple may not be completely ignorant about them.

Cada uno de estos temas muchas necesidades de largas discusiones, pero tal vez no haya daño al afirmar brevemente, por lo que un discípulo no puede ser completamente ignorante acerca de ellos.

כל אחד של הנושאים האלה צריך הרבה דיונים ארוכים ; אבל אין אולי מזיק בלהצהיר עלהם בקצרה, כל כך שתלמיד יכול לא להיות לגמרי לא בקי עליהם.

Κάθε ένα από αυτά τα θέματα χρειάζεται πολλές μακρές συζητήσεις? Υπάρχει όμως ίσως δεν πειράζει καθόλου να αναφέρει εν συντομία, έτσι ώστε ένας μαθητής δεν μπορεί να είναι εντελώς ανίδεοι για αυτά.

It is proper to the first cause to be one - for unity precedes multitude - and to surpass all things in power and goodness. Consequently all things must partake of it. For owing to its power nothing else can hinder it, and owing to its goodness it will not hold itself apart.

Es propio de la primera causa de ser uno - por la unidad precede a la multitud - y superar todas las cosas en el poder y la bondad. En consecuencia, todas las cosas tienen que participar de ella. Por causa de su poder nada más puede impedir, y debido a su bondad que no se mantenga aparte.

זה נכון לסיבה הראשונה להיות אחד, לאחדות קודמת להרבה, ולעבור כל דברים בשלטון וטוב. עקב זה כל דברים חייבים להשתתף של זה. בשביל לחייב לכוח שלו שום דבר פחית אחרת מעכבת זאת, ועקב הטוב שלו שזה לא יחזיק עצמו בנפרד.

Είναι σωστό να την πρώτη αιτία να είναι μία - για προηγείται ενότητα πλήθος - και να ξεπεράσει όλα τα πράγματα στη δύναμη και την καλοσύνη. Κατά συνέπεια, όλα τα πράγματα πρέπει να συμμετάσχουν από αυτό. Για λόγω τίποτε εξουσία άλλο μπορεί να παρεμποδίσει, και λόγω της καλοσύνης του δεν θα έχει το ίδιο κρατήσει χώρια.

If the first cause were soul, all things would possess soul. If it were mind, all things would possess mind. If it were being, all things would partake of being. And seeing this quality in all things, some men have thought that it was being. Now if things simply were, without being good, this argument would be true, but if things that are _are_ because of their goodness, and partake in the good, the first thing must needs be both beyond-being and good.

Si la primera causa fueron alma, todas las cosas que tienen alma. Si se tratara de la mente, todas las cosas que poseen la mente. Si lo estuviera, todas las cosas que participan del ser. Y viendo esta calidad en todas las cosas, algunos hombres han pensado que se estaba. Ahora bien, si las cosas simplemente eran, sin ser bueno, este argumento podría ser cierto, pero si las cosas que son _are_ a causa de su bondad, y participar en el bien, lo primero debe ser tanto más allá de las necesidades de bienestar y buena.

אם הסיבה הראשונה היתה נפש, כל דברים היו בעל נפש. אם זה נוגדו, כל דברים היו בעל מוח. אם זה היה, כל דברים היו משתתפים של להיות. ורואה את התכונה הזאת בכל דברים, כמה גברים בעלי מחשבה שזה היה. עכשיו אם דברים פשוט, בלי להיות טובים הוויכוח הזה יהיו אמיתיים, אבל אם דברים שARE_ בגלל הטוב שלהם, וישתתפו בטובים, הדבר הראשון יחייבו להצטרך שניהם מעבר וטוב.

Εάν η πρώτη αιτία ήταν η ψυχή, τα πάντα θα έχουν ψυχή. Αν ήταν το μυαλό, όλα τα πράγματα θα έχουν το μυαλό. Αν ήταν παρόν, όλα τα πράγματα θα συμμετάσχουν ύπαρξης. Και βλέποντας αυτή την ποιότητα σε όλα τα πράγματα, ορισμένοι άνδρες πίστευαν ότι αποτελούσε το αντικείμενο. Τώρα, αν τα πράγματα ήταν απλά, χωρίς να είναι καλή, το επιχείρημα αυτό θα ήταν αλήθεια, αλλά αν τα πράγματα που είναι _are_ λόγω της καλοσύνης τους, και να συμμετέχουν στο καλό, το πρώτο πράγμα που πρέπει να χρειάζεται να είναι τόσο πέρα από την ευημερία και καλή.

It is strong evidence of this that noble souls despise being for the sake of the good, when they face death for their country or friends or for the sake of virtue. - After this inexpressible country or friends or for the sake of virtue. - After this inexpressible power come the orders of the Gods.

Es una fuerte evidencia de esto que las almas nobles que se desprecian en aras del bien, cuando se enfrentan a muerte por su país o amigos o por el bien de la virtud. - Después de este país indecible o amigos o para el bien de la virtud. - Después de este poder inefable vienen las órdenes de los dioses.

זה עדות חזקה של זה שנפשות אצילים שונאים להיות למען הטובים, כאשר הם מצפים למוות לארץ שלהם או ידידים או למען יתרון. - אחרי הארץ השאין להביע הזאת או ידידים או למען יתרון. - אחרי הכוח השאין להביע הזה בא ההזמנות של האלים.

Είναι ισχυρή απόδειξη αυτού ότι ευγενούς ψυχές απεχθάνονται που για χάρη του καλού, όταν αντιμετωπίζουν το θάνατο για τη χώρα ή τους φίλους τους ή για χάρη της αρετής. - Μετά από αυτήν την ανείπωτη χώρα ή φίλους ή για χάρη της αρετής. - Μετά από αυτήν την ανείπωτη δύναμη προέρχονται οι εντολές των Θεών.

VI. On Gods Cosmic and Hypercosmic.

VI. En Dioses Cósmicos y hipercósmico.

6. דיוסאס C? סמיכוס Y היפארך? סמיכו.

VI. Στις Θεοί Κοσμική και Hypercosmic.

Of the Gods some are of the world, cosmic, and some above the world, hypercosmic. By the cosmic I mean those who make the cosmos. Of the hypercosmic Gods some create essence, some mind, and some soul. Thus they have three orders; all of which may be found in treatises on the subject

De los Dioses algunos son del mundo, cósmicos, y algunos por encima del mundo, hipercósmico. Por lo cósmico me refiero a aquellos que hacen el cosmos. De los Dioses hipercósmico algunas crear esencia, la mente de algunos, y el alma alguna. Así, tienen tres órdenes, todo lo cual se puede encontrar en los tratados sobre el tema

של האלים כמה של העולם, קוסמיים, וכמה מעל העולם, היפארכוסמיך. על ידי הקוסמי אני מתכוון הם שעושים את הקוסמוס. של האלים של היפארכוסמיך כמה יוצרים מהות, כמה מתנגדים, וכמה נפש. לכן יש להם שלושה הזמנות ; כל איזה יכול להיות מוצאת בדיסרטציות על הנושא

Από τους Θεούς μερικοί είναι του κόσμου, κοσμική, και κάποια πάνω από τον κόσμο, hypercosmic. Με την κοσμική εννοώ αυτούς που κάνουν τον κόσμο. Από τις hypercosmic Θεών κάποια δημιουργήσει κατ 'ουσίαν, ορισμένες μυαλό, και κάποια ψυχή. Συνεπώς, διαθέτουν τρεις παραγγελίες? Το σύνολο των οποίων μπορούν να βρεθούν στις πραγματείες επί του θέματος

Of the cosmic Gods some make the world be, others animate it, others harmonize it, consisting as it does of different elements; the fourth class keep it when harmonized

De los dioses cósmicos algunos hacen que el mundo sea, otros se animan, otros lo armonizar, que consiste como lo hace de diferentes elementos, la cuarta clase se mantenga cuando armonizado

של האלים הקוסמיים כמה עושים את העולם, אחרים מעוררים את זה, אחרים מהרמנים את זה, מורכבים מכ/כפי שזה עושה של אלמנטים שונים ; הסוג הרביעי אחזקה זאת כאשר הירמן

Η κοσμική θεών ορισμένοι κάνουν τον κόσμο να, άλλοι εμπνέουν, άλλοι εναρμόνιση, επειδή αποτελείται από διάφορα στοιχεία, η τέταρτη κατηγορία τηρεί όταν εναρμονισμένο

These are four actions, each of which has a beginning, middle, and end, consequently there must be twelve Gods governing the world.

Estas son las cuatro acciones, cada una de ellas tiene un principio, medio y final, por lo tanto debe haber doce dioses que gobiernan el mundo.

אלה הם ארבע פעולות, כל אחד מהם בעלי התחלה, אמצעיים, ומסתיימים, עקב זה שם חייבים להיות שנים עשר אלים מושלים בעולם.

Πρόκειται για τέσσερις δράσεις, καθένα από τα οποία έχει αρχή, μέση και τέλος, κατά συνέπεια, πρέπει να υπάρχουν δώδεκα Θεών που διέπουν τον κόσμο

Those who make the world are Zeus, Poseidon, and Hephaistos; those who animate it are Demeter, Hera, and Artemis; those who harmonize it are Apollo, Aphrodite, and Hermes; those who watch over it are Hestia, Athena, and Ares.

Los que hacen el mundo son Zeus, Poseidón, y Hefesto, los que se animan son Deméter, Hera y Artemisa, los que armonizarlo son Apolo, Afrodita y Hermes, los que velan por que se Hestia, Atenea y Ares.

הם שעושים את העולם הם זאוס, פוסאידון, והאפאיסטוס ; שהם שמעוררים את זה דאמאטאר, הארה, וארטאמיס ; שהם שמהרמנים את זה אפולו, אפרודיטה, והארמאס ; שהם שמגנים על זה האסטיה, אטאנה, ו.

Εκείνοι που κάνουν τον κόσμο είναι ο Δίας, ο Ποσειδώνας και Ήφαιστος? Αυτούς που ζωντανεύουν οι Δήμητρα, Ήρα, και η Άρτεμις? Όσοι εναρμόνιση αυτή είναι του Απόλλωνα, της Αφροδίτης, και του Ερμή? Όσους παρακολουθήσουν πάνω από αυτό είναι η Εστία, η Αθηνά και τον Άρη.

One can see secret suggestions of this in their images. Apollo tunes a lyre; Athena is armed; Aphrodite is naked (because harmony creates beauty, and beauty in things seen is not covered).

Uno puede ver sugerencias secreto de esto en sus imágenes. Apolo melodías una lira; Atenea está armado, Afrodita es vista (debido a la armonía crea belleza, y la belleza en las cosas visibles no están cubiertos).

פחית אחת רואה הצעות סודיות של זאת בדמויות שלהם. אפולו מכוון נבל ; אטאנה מחומש ; אפרודיטה ערומה ( כי אחדות יוצרת יופי, ויופי בדברים ראה לא מכוסה ).

Μπορεί κανείς να δει μυστικό υποδείξεις του παρόντος στις εικόνες τους. Απόλλων μελωδίες λύρα? Αθηνά είναι ένοπλη? Αφροδίτη είναι γυμνή (επειδή αρμονία δημιουργεί την ομορφιά, και η ομορφιά στα πράγματα φαίνεται δεν καλύπτεται).

While these twelve in the primary sense possess the world, we should consider that the other Gods are contained in these. Dionysus in Zeus, for instance, Asklepios in Apollo, the Charites in Aphrodite.

Si bien estos doce en el sentido primario poseer el mundo, debemos considerar que los otros dioses se encuentran en estos. Dionisio de Zeus, por ejemplo, Asklepios en Apollo, las Cárites en Afrodita.

בזמן/אף שאלה שנים עשר בחוש הראשי בעל העולם, אנחנו צריכים לשקול לו את האלים האחרים בתוך אלה. דיוניסאס בזאוס, למשל, אסקלאפיוס באפולו, הצ'אריטאס באפרודיטה.

Αν και αυτά τα δώδεκα στην πρωτογενή έννοια διαθέτουν τον κόσμο, θα πρέπει να θεωρούν ότι οι άλλοι Θεοί που περιέχονται σε αυτές. Διόνυσος στο Δία, για παράδειγμα, ο Ασκληπιός στον Απόλλωνα, η Χάριτες στην Αφροδίτη.

We can also discern their various spheres: to Hestia belongs the earth, to Poseidon water, to Hera air, to Hephaistos fire. And the six superior spheres to the Gods to whom they are usually attributed.

También podemos discernir sus distintos ámbitos: a Hestia es la tierra, al agua Poseidón, Hera al aire, al fuego Hefesto. Y las seis esferas superiores a los dioses a los que se suele atribuir.

אנחנו יכולים גם להבדיל את הכדורים השונים שלהם : להאסטיה שייך כדור הארץ, לפוסאידון מים, להארה אוויר, להאפאיסטוס אש. והששה כדורים טובים ביותר לאלים למי שהם בדרך כלל מיוחסים.

Μπορούμε να διακρίνουμε επίσης διάφορα πεδία δράσης τους: για την Εστία ανήκει η γη, το νερό Ποσειδώνα, στον αέρα η Ήρα, στη φωτιά Ήφαιστος. Και οι έξι ανώτερες σφαίρες στους Θεούς στους οποίους συνήθως αποδίδονται.

For Apollo and Artemis are to be taken for the Sun and Moon, the sphere of Kronos should be attributed to Demeter, the ether to Athena, while the heaven is common to all. Thus the orders, powers, and spheres of the twelve Gods have been explained and celebrated in hymns.

Para Apolo y Artemisa se tomarán para el Sol y la Luna, la esfera de Kronos se debe atribuir a Deméter, el éter a Atenea, mientras que el cielo es común a todos. Así, las órdenes, poderes y esferas de los doce dioses se han explicado y se celebra en los himnos.

מיטה. לכן ההזמנות, מניעות, וכדורים של השנים עשר אלים הוסברו וחגגו בהמנונים.

Για τον Απόλλωνα και την Άρτεμη πρόκειται να ληφθούν για τον Ήλιο και τη Σελήνη, η σφαίρα του Κρόνου θα πρέπει να αποδοθεί στην Δήμητρα, ο αιθέρας στην Αθηνά, ενώ ο ουρανός είναι κοινός για όλους. Έτσι έχουν τις εντολές, τις αρμοδιότητες και τους τομείς των δώδεκα Θεών εξηγήθηκε και γιορτάζεται με ύμνους.

VII. On the Nature of the World and its Eternity.

VII. Sobre la naturaleza del mundo y su eternidad.

7. על הטבע של העולם ונצח שלו.

VII. Από την φύση του κόσμου και της αιωνιότητας της.

The cosmos itself must of necessity be indestructible and uncreated. Indestructible because, suppose it destroyed: the only possibility is to make one better than this or worse or the same or a chaos. If worse, the power which out of the better makes the worse must be bad. If better, the maker who did not make the better at first must be imperfect in power

El cosmos se debe necesariamente ser indestructible y no creado. Indestructible porque, supongo que destruyó: la única posibilidad es hacer uno mejor que este o peor o igual o un caos. Si es peor, el poder que de la mejor hace que el peor debe ser malo. Si mejor, el fabricante de que no hizo el mejor en la primera debe ser imperfecta en el poder

הקוסמוס עצמו חייב של צורך להיות בלתי-נהרס ואנכראיטאד. בלתי-נהרס כי, מניח זה הרס : האפשרות היחידה שזאת לעשות יותר טובה אחת מזאת או יותר גרועה או אותו או כאוס. אם יותר גרוע, הכוח שמהיותר טוב עושה את היותר גרוע חייב להיות רע. אם יותר טוב, הבורא שלא עשה את היותר טוב בתחילה חייב להיות פגום בשלטון.

Ο Κόσμος ίδιο πρέπει αναγκαστικά να είναι άφθαρτος και ακτίστου. Άφθαρτος, διότι, ας υποθέσουμε ότι κατέστρεψε: η μόνη δυνατότητα είναι να γίνει ένα καλύτερο από αυτό ή χειρότεροι ή το ίδιο ή ένα χάος. Εάν χειρότερα, τη δύναμη που από τα καλύτερα κάνει το χειρότερο πρέπει να είναι κακό. Εάν καλύτερα, ο κατασκευαστής ο οποίος δεν έκανε το καλύτερο κατά την πρώτη πρέπει να είναι ατελής στην εξουσία

If the same, there will be no use in making it; if a chaos... it is impious even to hear such a thing suggested. These reasons would suffice to show that the world is also uncreated: for if not destroyed, neither is it created.

Si el mismo, no habrá ningún uso en lo que lo convierte, si un caos ... es impía incluso de oír tal cosa sugirió. Estas razones serían suficientes para mostrar que el mundo también es increado, porque si no se destruye, ni se ha creado.

אם אותו, יהיו לא שימוש בלעשות לו ; אם כאוס... זה אואן לא אדוק לשמוע כזה/כל-כך דבר מוצע. הסיבות האלה היו מספיקות להראות שהעולם גם אנכראיטאד : לאם לא הרס, לא /אף אחד/ הוא זה יצר.

Αν η ίδια, δεν θα υπάρξει χρήση σε καθιστά? Αν ένα χάος ... είναι ασεβής, ακόμη και να ακούσει κάτι τέτοιο προταθεί. Οι λόγοι αυτοί θα αρκούσε για να δείξει ότι ο κόσμος είναι επίσης άκτιστη: για αν δεν καταστραφεί, ούτε είναι το δημιούργησε.

Everything that is
created is subject to destruction. And further, since the cosmos exists by the goodness of god, if  follows that god must always be good and the world exist. Just as light coexists with the sun and with fire, and shadow coexists with a body.

Todo lo que se crea está sujeto a la destrucción. Y aún más, ya que el universo existe por la bondad de Dios, si resulta que Dios debe estar siempre bien y existe el mundo. Al igual que coexiste con la luz del sol y con el fuego, y coexiste con la sombra de un cuerpo.

הכל זה נוצר הוא בכפוף להרס. ובהמשך, מאז שהקוסמוס קיים על ידי הטוב של אלוהים, אם עוקב שאלוהים חייב תמיד להיות טוב והעולם קיים. כשם אור מתקיים עם השמש ועם אש, וצל מתקיים עם גוף.

Ό, τι δημιουργείται υπόκειται σε καταστροφή. Και επιπλέον, δεδομένου ότι το σύμπαν υπάρχει από την καλοσύνη του Θεού, αν προκύπτει ότι ο Θεός πρέπει να είναι πάντα καλή και ο κόσμος υπάρχει. Ακριβώς όπως το φως συνυπάρχει με τον ήλιο και με τη φωτιά, και συνυπάρχει σκιά με έναν οργανισμό.

Of the bodies in the cosmos, some imitate mind and move in orbits; some imitate soul and move in a straight line, fire and air upward, earth and water downward.

De los cuerpos en el cosmos, algunos imitan la mente y se mueven en órbitas, y algunos imitan alma y se mueven en línea recta el fuego y el aire hacia arriba, la tierra y el agua hacia abajo.

של הגופות בקוסמוס, כמה מחקים מתנגדים וזזים במסלולים ; כמה מחקים נפש וזזים בקו ישר, אש ואוויר אל על, כדור ארץ ומשקה מתדרדר.

Των φορέων στον Κόσμο, κάποιες μιμούνται το μυαλό και να προχωρήσουμε σε τροχιές? Ορισμένες μιμηθούν την ψυχή και να προχωρήσουμε σε μια ευθεία γραμμή, φωτιά και αέρα προς τα πάνω, τη γη και το νερό προς τα κάτω.

Of those that move in orbits the fixed sphere goes from the east, the seven [planets] from the west (This is so for various causes, especially lest the creation should be imperfect owing to the rapid circuit of the spheres.)

De esos que se mueven en órbita alrededor de la esfera fija va desde el este, los siete [planetas] desde el oeste (Esto es así por diversas causas, sobre todo no sea que la creación debe ser imperfecta debido al circuito rápido de las esferas.)

של אלו זה זז במסתחרר הכדור המתוקן הולך מהמזרח, השבע ( פלנטות ) מהמערב ( זה כל כך לסיבות שונות, במיוחד לבל היצירה צריכה להיות פגומה לחייב למעגל המהיר של הכדורים.)

Από εκείνους που κινούνται σε τροχιές το σταθερό σφαίρα πηγαίνει από τα ανατολικά, οι επτά [οι πλανήτες] από τα δυτικά (Αυτό συμβαίνει για διάφορους λόγους και ιδίως μήπως η δημιουργία θα πρέπει να είναι ατελής λόγω της ταχείας κύκλωμα των σφαιρών.)

The movement being different, the nature of the bodies must also be different; hence the celestial body does not burn or freeze what it touches, or do anything else that pertains to the four elements.

El movimiento es diferente, la naturaleza de los cuerpos también debe ser diferente, por lo que el cuerpo celeste no se quema o congelar lo que toca, o hacer cualquier otra cosa que pertenece a los cuatro elementos.

התנועה שונה, הטבע של הגופות חייבת גם להיות שונה ; לכן הגוף השמימי לא נשרפה או הקפאה מה שזאת נוגעת, או כל דבר אחר זה מתייחסת לארבעה האלמנטים.

Η κίνηση είναι διαφορετική, η φύση των οργανισμών πρέπει επίσης να είναι διαφορετικό? Εξ ου και η ουρανίου σώματος δεν καίγονται ή να παγώσει ό, τι αγγίζει, ή να κάνετε οτιδήποτε άλλο που σχετίζεται με τα τέσσερα στοιχεία.

And since the Cosmos is a sphere - the zodiac proves that - and in every sphere 'down' means 'toward the center', for the center is furthest distant from every point, and heavy things fall 'down' and fall to the earth .

Y puesto que el Cosmos es una esfera - el zodíaco demuestra que - y en los medios "abajo" todos los ámbitos "hacia el centro, para el centro está más distante de todos los puntos, y cosas pesadas caen" hacia abajo "y la caída a la tierra.

ומאז שהקוסמוס הוא כדור, הזודיאק מוכיח זה, ובכל כדור ' למטה ' מתכון ' בכיוון המרכז ', למרכז מרוחק רחוק ביותר מכל נקודה, ודברים כבדים נופלים ' למטה ' וסתו לכדור הארץ.

Και δεδομένου ότι η Cosmos είναι μία σφαίρα - ο ζωδιακός αποδεικνύει ότι - και στην «κάτω» νοείται κάθε σφαίρα »προς το κέντρο», για το κέντρο είναι πλέον μακριά από κάθε σημείο, και βαριά αντικείμενα πέφτουν «κάτω» και να πέσει στη γη.

All these things are made by the Gods, ordered by mind, moved by soul. About the Gods we have spoken already.

Todas estas cosas se hacen por los dioses, ordenó por la mente, movido por el alma. Acerca de los dioses que hemos hablado.

כל הדברים האלה נעשים על ידי האלים, הזמינו על ידי מתנגדים, זזו על ידי נפש. על האלים שאנחנו דיברנו כבר.

Όλα αυτά τα πράγματα φτιαγμένο από τους θεούς, που παραγγέλθηκε από το μυαλό, κινείται από την ψυχή. Σχετικά με τους Θεούς έχουμε μιλήσει ήδη.

VIII. On Mind and Soul, and that the latter is immortal.

VIII. En la mente y el alma, y que ésta es inmortal.

8. במתנגד ונפש, ושהאחרון אלמותי.

VIII. Στις Νους και ψυχή, και ότι το τελευταίο είναι αθάνατη.

There is a certain force, less primary than being but more primary than the soul, which draws its existence from being and completes the soul as the sun completes the eyes. Of souls some are rational and immortal, some irrational and mortal. The former are derived from the first Gods, the latter from the secondary.

Hay una cierta fuerza, menos primaria de ser, pero más primaria que el alma, que se basa su existencia de ser completa y el alma como el sol completa de los ojos. De las almas racionales y algunos son inmortales, irracional y algunos mortales. Los primeros se derivan de los dioses primeros, los últimos de la secundaria.

יש כוח מסויים, פחות ראשי מלהיות אבל יותר ראשי מהנפש, שמצייר את הקיום שלו מלהיות וגומר את הנפש כ/כפי שהשמש גומרת את העיניים. של נפשות כמה אלמותיים שכליים, כמה בלתי-שכליים ושל מוות. הקודם מסועף מהאלים הראשונים, האחרון מהמשני.

Υπάρχει μια κάποια δύναμη, λιγότερη πρωτογενή από το να είναι, αλλά περισσότερα πρωτογενή από την ψυχή, η οποία αντλεί την ύπαρξή της από το να είναι και συμπληρώνει την ψυχή, όπως ο ήλιος ολοκληρώνει τα μάτια. Των ψυχών κάποιοι είναι λογική και αθάνατος, κάποια παράλογη και θνητή. Τα πρώτα προέρχονται από την πρώτη τους Θεούς, ο τελευταίος από τη δευτεροβάθμια.

First, we must consider what soul is. It is, then, that by which the animate differs from the inanimate. The difference lies in motion, sensation, imagination, intelligence. Soul therefore, when irrational, is the life of sense and imagination; when rational, it is the life which controls sense and imagination and uses reason.

En primer lugar, debemos considerar lo que es el alma. Es, pues, que por lo animado que se diferencia de lo inanimado. La diferencia está en movimiento, la sensibilidad, la imaginación, la inteligencia. Alma por lo tanto, cuando lo irracional, es la vida de los sentidos y la imaginación, cuando racional, que es la vida que controla el sentido y la imaginación y utiliza la razón.

זה, אז, זה שדרכו המעורר נבדל מהדומם. ההבדל הוא בתנועה, תחושה, דימיון, חכמה. נפש לכן, כאשר בלתי-שכלי, הוא החיים של חוש ודימיון ; כאשר שכלי, זה החיים ששליטות חשות ודימיון ושימושים מנמקים.

Πρώτον, πρέπει να εξετάσουμε τι είναι η ψυχή είναι. Είναι, λοιπόν, ότι με την οποία το έμψυχο διαφέρει από το άψυχο. Η διαφορά έγκειται σε κίνηση, αίσθηση, φαντασία, νοημοσύνη. Ψυχή ως εκ τούτου, όταν παράλογο, είναι η ζωή της λογικής και φαντασίας? Όταν λογική, είναι η ζωή που ελέγχει την αίσθηση και τη φαντασία και τις χρήσεις λόγο.

The irrational soul depends on the affections of the body; it feels desire and anger irrationally. The rational soul both, with the help of reason, despises the body, and, fighting against the irrational soul, produces either virtue or vice, according as it is victorious or defeated.

El alma irracional depende de las afecciones del cuerpo, se siente el deseo y la ira irracional. El alma racional tanto, con la ayuda de la razón, desprecia el cuerpo, y, luchando contra el alma irracional, produce ya sea virtud o vicio, según como lo es la victoria o la derrota.

הנפש הבלתי-שכלי תלוי על החיבות של הגוף ; זה מרגיש רצון וכעס באופן בלתי-שכלי. הנפש השכלי שניהם, בעזרת מנמק, שונא את הגוף, ו, נלחם בנגד הנפש הבלתי-שכלי, יבולים או יתרון או הרגל רע, מעניק כ/כפי שזה של נצחון או הביס.

Η παράλογη ψυχή εξαρτάται από την αγάπη του σώματος? Αισθάνεται την επιθυμία και το θυμό παράλογα. Η λογική ψυχή και τα δύο, με τη βοήθεια της λογικής, περιφρονεί το σώμα, και, πολεμούσε κατά των παράλογη ψυχή, να παράγει είτε λόγω και των αντιπροέδρων, σύμφωνα με δεδομένου ότι είναι νικητής ή νικημένος.

Debe ser inmortal, tanto porque sabe los dioses (y mortal no sabe lo que es inmortal), que mira hacia abajo sobre los asuntos humanos, como si estaba fuera de ellas, y como una cosa sin cuerpo, se ve afectado en el sentido opuesto al cuerpo .

זה חייב להיות אלמותי, שניהם כי זה יודע שהאלים ( ושום דבר של מוות יודע מה שאלמותיים ), זה מסתכל למטה על עניינים אנושיים כאילו זה עמד בחוץ אותם, וכמו דבר של אנבודיאד , זה מושיע בדרך הניגודה לגוף.

Πρέπει να είναι αθάνατος, τόσο επειδή γνωρίζει τους θεούς (και θνητή τίποτα δεν ξέρει τι είναι αθάνατος), φαίνεται κάτω από το ανθρώπινο υποθέσεις, σαν να ήταν έξω από αυτές, και όπως μια τοποθέτηση γυμνού πράγμα, επηρεάζεται κατά τον αντίθετο τρόπο από το σώμα .

For while the body is young and fine, the soul blunders, but as the body grows old it attains its highest power. Again, every good soul uses mind; but no body can produce mind: for how should that which is without mind produce mind?

Porque mientras el cuerpo es joven y muy bien, los errores alma, pero a medida que envejece el cuerpo alcanza su máxima potencia. Una vez más, todas las almas buenas utiliza la mente, pero ningún cuerpo puede producir la mente: para saber cómo debe lo que es la mente sin producir la mente?

לבזמן/אף שהגוף טוב צעיר, שגיאות גסות הנפש, אבל כ/כפי שהגוף גדל זה ישן משיג את הכוח הכי גבוה שלו. שוב, כל נפש טוב שימושים מתנגדים ל; אבל בלי גוף יכול ליצר מוח : לאיך צריך את אשר בלי להתנגד למוח יבול?

Γιατί, ενώ το σώμα είναι μικρά και λεπτή, η γκάφες ψυχή, αλλά καθώς το σώμα γερνάει επιτυγχάνει μέγιστη ισχύ του. Και πάλι, κάθε καλή ψυχή χρησιμοποιεί το μυαλό? Αλλά δεν το σώμα μπορεί να παράγει το μυαλό: για το πώς θα πρέπει αυτό που είναι χωρίς μυαλό παράγει το μυαλό;

Again, while the soul uses the body as an instrument, it is not in it; just as the engineer is not in his engines (although many

engines move without being touched by any one).

Una vez más, mientras que el alma utiliza el cuerpo como instrumento, no es en ella, al igual que el ingeniero no está en sus motores (aunque se mueven los motores de muchos de ellos sin ser tocado por uno).

שוב, בזמן/אף שהנפש משתמש בגוף כ/כפי שכלי, זה לא בזה ; כשם המהנדס לא במנועים שלו ( אף על פי שהרבה מנועים זזים בלי להיות נגעים על ידי כל אחד ).

Και πάλι, ενώ η ψυχή χρησιμοποιεί το σώμα ως μέσο, δεν είναι σε αυτό? Ακριβώς όπως ο μηχανικός δεν είναι σε κινητήρες του (αν και πολλοί κυκλοφορούν μηχανές χωρίς να αγγιχτεί από ένα).

And if the soul is often made to err by the body, that is not surprising. For the arts cannot perform their work when their instruments are spoilt.

Y si el alma se hace a menudo a errar por el cuerpo, que no es de extrañar. Para las artes no puede realizar su trabajo cuando sus instrumentos se echan a perder.

ואם הנפש לעיתים קרובות נעשה לטעות על ידי הגוף, זה לא מפתיע. לאומנויות לא יכולות להופיע העבודה שלהם כאשר הכלים שלהם מקולקלים.

Και αν η ψυχή γίνεται συχνά να σφάλουν από το σώμα, που δεν αποτελεί έκπληξη. Για τις τέχνες, δεν μπορούν να εκτελέσουν το έργο τους όταν τα αλλοιωμένα μέσα τους.

IX. On Providence, Fate, and Fortune..

IX. En Providencia, el destino y la fortuna.

9. בהשגחה, גורל, והון.

IX. Την Πρόνοια, Μοίρα, κι η μοίρα.

This is enough to show the Providence of the Gods. For whence comes the ordering of the world, if there is no ordering power? And whence comes the fact that all things are for a purpose: e.g. irrational soul that there may be sensation, and rational that the earth may be set in order?

Esto es suficiente para mostrar el resultado de la providencia de los dioses. Por dónde viene el orden del mundo, si no hay poder ordenar? ¿Y de dónde viene el hecho de que todas las cosas son para un fin: por ejemplo, el alma irracional que puede haber sensación, y racional que la tierra puede ser poner en orden?

זה מספיק להראות את ההשגחה של האלים. למהיכן בא ההזמנה של העולם, אם אין מזמין כוח? ומהיכן בא העובדה שכל דברים הם למטרה : למשל. נפש בלתי-שכלי ששם יכול להיות תחושה, ושכלי שכדור הארץ יכול להיות סידרה כדי?

Αυτό είναι αρκετό για να δείξει την Πρόνοια των Θεών. Διότι από πού έρχεται η παραγγελία του κόσμου, εάν δεν υπάρχει παραγγελία εξουσία; Και έρχεται εξ ου και το γεγονός ότι όλα τα πράγματα είναι για έναν σκοπό: για παράδειγμα παράλογη ψυχή που μπορεί να υπάρχει αίσθηση, και την ορθολογική ότι η γη μπορεί να οριστεί σε σειρά;

But one can deduce the same result from the evidences of providence in nature: e.g., the eyes have been made transparent with a view to seeing; the nostrils are above the mouth to distinguish bad-smelling foods; the front teeth are sharp to cut food, the back teeth broad to grind it.

Pero se puede deducir el mismo resultado de las evidencias de la providencia en la naturaleza: por ejemplo, los ojos se han hecho transparentes con el fin de ver, las fosas nasales están por encima de la boca para distinguir los alimentos con mal olor, los dientes anteriores son afilados para cortar la comida , los dientes grandes de nuevo a molerlo.

אבל פחית אחת מסיקה אותה תוצאה מהעדויות של השגחה בטבע : למשל, העיניים נעשו שקופות עם השקפה לראות ; הנחיריים מעל הפה להבדיל סוגי אוכל הרחה רעים ; שיניי החזית חדים לחתוך אוכל, שיניי הגב רחבים לטחון את זה

Αλλά κάποιος μπορεί να συναγάγει το ίδιο αποτέλεσμα από τα αποδεικτικά στοιχεία των πρόνοιας στη φύση: π.χ., τα μάτια έχουν γίνει διαφανής με σκοπό να δει? Τα ρουθούνια είναι πάνω από το στόμα για τη διάκριση των επισφαλών μυρίζοντας τρόφιμα? Τα μπροστινά δόντια είναι αιχμηρές για τη μείωση των τροφίμων , το πίσω δόντια ευρεία ώστε να το αλέσει.

And we find every part of every object arranged on a similar principle. It is impossible that there should be so much providence in the last details, and none in the first principles. Then the arts of prophecy and of healing, which are part of the cosmos, come of the good providence of the Gods.

Y nos encontramos con todas las partes de todos los objetos dispuestos en un principio similar. Es imposible que no debe ser tan providencia mucho en los últimos detalles, y ninguno en los primeros principios. Entonces el arte de la profecía y la curación, que son parte del cosmos, vienen de la buena providencia de los dioses.

ואנחנו מוצאים כל חלק כל אוביקט סידר בעיקרון דומה. זה בלתי-אפשרי ששם צריך להיות כ"כ הרבה השגחה בפרטים האחרונים, ולא אחד בעיקרונות הראשונים. אז האומנויות של נבואה ושל להירפא, שחלק הקוסמוס, באה של ההשגחה הטובה של האלים.

Και βρίσκουμε κάθε μέρος του κάθε αντικειμένου που διοργανώνονται σε μια παρόμοια αρχή. Είναι αδύνατο να υπάρχουν τόσο στην πρόνοια και την τελευταία λεπτομέρεια, και καμία δεν βρίσκεται στην πρώτη αρχές. Στη συνέχεια, οι τέχνες της προφητείας και της θεραπείας, τα οποία αποτελούν μέρος του κόσμου, έρχονται από την καλή πρόνοια των Θεών.

All this care for the world, we must believe, is taken by the Gods without any act of will or labor. As bodies which possess some power produce their effects by merely existing: e.g. the sun gives light and heat by merely existing;

Todos estos cuidados para el mundo, debemos creer, es tomado por los dioses, sin acto de voluntad o de trabajo. Dado que las entidades que poseen algún poder producir sus efectos con sólo existentes: por ejemplo, el sol da luz y calor por simplemente existir;

כל זה איכפת לעולם, אנחנו חייבים להאמין, נלקחים על ידי האלים בלי כל פעולה של או עבודה. כ/כפי שגופות שבעל כמה כוח יבול השפעות שלהם על ידי רק שקיים : למשל. השמש נותנת קלה וחום על ידי רק שקיים;

Όλη αυτή η φροντίδα για τον κόσμο, πρέπει να πιστέψουμε, λαμβάνεται από τους Θεούς χωρίς οποιαδήποτε πράξη ή θα εργασίας. Ως φορείς που διαθέτουν κάποια εξουσία παράγουν τα αποτελέσματά τους από απλώς τις υφιστάμενες: π.χ. ο ήλιος δίνει φως και τη θερμότητα από απλώς τις υφιστάμενες?

so, and far more so, the providence of the Gods acts without effort to itself and for the good of the objects of its forethought. This solves the problems of the Epicureans, who argue that what is divine neither has trouble itself nor gives trouble to others.

así, y mucho más, la providencia de los actos Dioses sin esfuerzo a sí mismo y para el bien de los objetos de su previsión. Esto resuelve los problemas de los epicúreos, que argumentan que lo divino no tiene problemas para sí mismo ni da problemas a los demás.

אז, והרבה יותר כל כך, ההשגחה של האלים מתנהג בלי מאמץ לעצמו ולטוב של האוביקטים של המחשבה מראש שלו. זה פותר את הבעיות של האפיקורוסים, שמתווכחים שמה שאלוהיים לא /אף אחד/ בעלי בעיה עצמו וגם לא נותן בעיה לאחרים.

ναι, και πολύ περισσότερο, την πρόνοια των πράξεων Θεών χωρίς προσπάθεια για να τον εαυτό της και για το καλό των αντικειμένων της προνοητικότητα της. Αυτό λύνει τα προβλήματα του Επικούρειοι, που υποστηρίζουν ότι αυτό που είναι θεϊκό δεν έχει πρόβλημα η ίδια ούτε δίνει προβλήματα σε άλλους.

The incorporeal providence of the Gods, both for bodies and for souls, is of this sort; but that which is of bodies and in bodies is different from this, and is called fate, Heimar- mene, because the chain of causes (Heirmos) is more visible in the case of bodies; and it is for dealing with this fate that the science of Mathematic and Astrology has been discovered.

La providencia incorporales de los dioses, tanto para los cuerpos y las almas, es de este tipo, pero lo que es de los cuerpos y en los cuerpos es diferente de este, y se llama destino, Heimar-mene, porque la cadena de causas (heirmos) es más visible en el caso de los organismos, y es para hacer frente a este destino que la ciencia de la matemática y la astrología ha sido descubierto.

ההשגחה המופשטת של האלים, שניהם לגופות ולנפשות, הוא של הסוג הזה ; אבל את אשר הוא של גופות ובגופות שונים מזה, ונקראים גורל, האימאר מ.א.נ., כי השרשרת של סיבות ( האירמוס ) יותר נראה במקרה של גופות ; וזה בשביל להתמודד עם הגורל הזה שהמדע של מאטאמאטיך ואסטרולוגיה גולו.

Ο ασώματος πρόνοια των Θεών, τόσο για τους φορείς και για τις ψυχές, είναι αυτού του είδους? Αλλά αυτό που είναι φορείς και οργανισμούς είναι διαφορετική από αυτή, και καλείται μοίρα, Heimar-mene, γιατί η αλυσίδα των αιτίων (Ειρμός) είναι περισσότερο ορατό στην περίπτωση των οργανισμών? και είναι για την αντιμετώπιση αυτού μοίρα ότι η επιστήμη της Μαθηματικού και αστρολογία έχει ανακαλυφθεί.

Therefore, to believe that human things, especially their material constitution, are ordered not only by celestial beings but by the celestial bodies is a reasonable and true belief. Reason shows that health and sickness, good fortune and bad fortune, arise according to our deserts from that source. But to attribute men's acts of injustice and lust to fate, is to make ourselves good and the Gods bad.

Por lo tanto, creer que las cosas humanas, especialmente de su constitución material, están ordenados, no sólo por los seres celestiales, sino por los cuerpos celestes es una creencia razonable y verdadero. La razón muestra que la salud y la enfermedad, la buena fortuna y la mala suerte, surgen de acuerdo a los desiertos de esa fuente. Pero atribuir los actos de los hombres de la injusticia y la lujuria a la suerte, es para hacernos buenos y malos a los dioses.

לכן, להאמין שדברים אנושיים, החומר שלהם במיוחד חוקה, מוזמנים לא רק על ידי ישויות שמימיות אבל על ידי הגופות השמימיים אמונה אמיתית הגיונית. סיבה מראה את הבריאות הזאת ומחלה, הון טוב והון רע, מתעוררים לפי המידברים שלנו מהמקור הזה. אבל ליחס גברים פעולות של אי צדק ומתחרמן לגורל, זה לעשות את עצמנו טוב והאלים רעים.

Ως εκ τούτου, να πιστεύουν ότι τα ανθρώπινα πράγματα, ειδικά το καταστατικό τους υλικό, με εντολή όχι μόνο από ουράνια όντα, αλλά από τα ουράνια σώματα είναι μια λογική και αληθινή πίστη. Αιτιολογία δείχνει ότι η υγεία και η ασθένεια, καλή τύχη και την κακή τύχη, προκύπτουν σύμφωνα με τα γλυκά μας από αυτήν την πηγή. Αλλά για να αποδώσει τις πράξεις των ανδρών της αδικίας και της λαγνείας στην τύχη, είναι να κάνουμε τους εαυτούς μας καλό και το κακό Θεών.

Unless by chance a man meant by such a statement that in general all things are for the good of the world and for those who are in a natural state, but that bad education or weakness of nature changes the
goods of Fate for the worse. Just as it happens that the Sun, which is good for all, may be injurious to persons with ophthalmia or fever.

A menos que por casualidad un hombre quiere decir con esa declaración que, en general todas las cosas son para el bien del mundo y para los que están en un estado natural, pero que la mala educación o la debilidad de los cambios de la naturaleza de las mercancías del destino para el peor. Al igual que sucede que el Sol, lo cual es bueno para todos, puede ser nocivo para las personas con oftalmía o fiebre.

אם לא במיקרה איש שיתכון על ידי כזה/כל-כך הצהרה שבדרך כלל כל דברים לטובים של העולם ולשהם שבמצב טבעי, אבל החינוך הרע הזה או חולשה של טבע יהפוך את הסחורה של גורל ליותר גרוע. כשם זה קורה שהשמש, שטובה לכל, יכולה להיות מזיקה לבני אדם עם ופטאלמיה או חום.

Εκτός από την τύχη ενός ανθρώπου σημαίνει μια τέτοια δήλωση ότι σε γενικές γραμμές όλα τα πράγματα είναι για το καλό του κόσμου και για όσους βρίσκονται σε φυσική κατάσταση, αλλά ότι η κακή εκπαίδευση ή την αδυναμία των αλλαγών της φύσης των εμπορευμάτων της Μοίρας προς το χειρότερο. Ακριβώς όπως συμβαίνει ότι ο Ήλιος, το οποίο είναι καλό για όλους, μπορεί να είναι επιβλαβές για άτομα με οφθαλμία ή πυρετό.

Else why do the Massagetae eat their fathers, the Hebrews  practice circumcision, and the Persians preserve rules of rank? Why do astrologers, while calling Saturn and Mars 'malignant' proceed to make them good, attributing to them philosophy and royalty, generalships and treasures?

Otra cosa ¿por qué los masagetas comerán a sus padres, la circuncisión la práctica hebreos, los persas y mantener normas de rango? ¿Por qué los astrólogos, mientras llama Saturno y Marte 'malignos' proceder a hacerlas bien, atribuir a la filosofía y la realeza, generalatos y tesoros?

אחר מדוע המאסאגאטא אוכל את האבות שלהם, היהודים מתאמנים בברית מילה, והפרסים שומרים כללים של דרגה? מדוע אסטרולוגים, בזמן/אף שמתקשרים לשבתאי ומאדים ' ממאירה ' הכנסות לעשות להם טובות, מייחסות אליהם פילוסופיה ותמלוג, גאנאראלשיפס ומעריך?

Αλλιώς γιατί οι Massagetae τρώνε πατέρων τους, η περιτομή πρακτική Εβραίους, και τους Πέρσες διαφύλαξη των κανόνων της τάξης; Γιατί οι αστρολόγοι, ζητώντας παράλληλα τον Κρόνο και τον Άρη «κακοήθη» να προχωρήσει για να γίνουν καλά, αποδίδοντάς τους τη φιλοσοφία και δικαιωμάτων, generalships και τους θησαυρούς;

And if they are going to talk of triangles and squares, it is absurd that Gods should change their natures according to their position in space, while human virtue remains the same everywhere. Also the fact that the stars predict high or low rank for the father of the person whose horoscope is taken, teaches that they do not always make things happen but sometimes only indicate things. For how could things which preceded the birth depend upon the birth?

Y si vamos a hablar de los triángulos y cuadrados, es absurdo que los dioses deben cambiar su naturaleza de acuerdo a su posición en el espacio, mientras que la virtud humana sigue siendo el mismo en todas partes. También el hecho de que las estrellas predicen rango alto o bajo para el padre de la persona cuyo horóscopo se toma, enseña que no siempre las cosas sucedan, pero a veces sólo indican las cosas. ¿Por cuánto podría cosas que precedieron al nacimiento dependen de la luz?