I. What the disciple should be;
and concerning Common Conceptions.
I. Lo que el discípulo debe ser, y en relación con las
concepciones comunes.
1.
מה שהתלמיד צריך להיות ; ובקשר לתפיסות שכיחות
I. Τι ο μαθητής
θα πρέπει να είναι? Και σχετικά με την Κοινή Αντιλήψεις.
those who wish to hear about
the Gods should have been
well guided from childhood not
habituated to foolish beliefs in disposition good and sensible, that they may
properly attend to the teaching
Those who wish to hear about the Gods should have been
well guided from childhood, and not habituated to foolish beliefs. They should
also be in disposition good and sensible, that they may properly attend to the
teaching.
Aquellos que deseen conocer a los
dioses deben haber sido bien guiados desde la infancia, y no habituados a las
creencias insensatas. También deben estar en buena disposición y razonable, que
bien pueden asistir a la enseñanza.
הם
שרוצים לשמוע על האלים צריכים טוב לכוון מילדות, ולא הרגילו לאמונות טיפשיות. הם
צריכים גם להיות בנטיה הגיוניים טובים, שהם יכולים כמו שצריך לנכוח להוראה.
Όσοι επιθυμούν να
ακούσουν για τους Θεούς πρέπει να έχουν καλά καθοδηγείται από την παιδική
ηλικία, και όχι συνηθισμένο να ανόητο πεποιθήσεις. Θα πρέπει επίσης να είναι
στην διάθεση καλή και λογική, ώστε να μπορούν να παρακολουθούν σωστά τη
διδασκαλία.
They ought also to know the common conceptions. Common
conceptions are those to which all men agree as soon as they are asked; for
instance, that all god [here and elsewhere, = godhood, divine nature] is good,
free from passion, free from change. For whatever suffers change does so for
the worse or the better; if for the worse, it is made bad; if for the better,
it must have been bad at first.
También debe conocer las concepciones comunes. concepciones
comunes son aquellas a las que todos los hombres están de acuerdo tan pronto
como se les pide, por ejemplo, que todos los dioses [aquí y en otros lugares, =
divinidad, la naturaleza divina] es bueno, sin pasión, sin cambio. Porque todo
lo que sufre el cambio lo hace para peor o mejor dicho, si para peor, se hace
mal, y si para mejor, debe haber sido mal al principio.
הם
צריכים גם לדעת שהתפיסות השכיחות. תפיסות שכיחות אלו לאיזה כל גברים מסכימים כאשר
הם נשאלים ; למשל, שכל אלוהים ( כאן ובמקום אחר, = אלוהות, טבע אלוהי ) חינם טוב
מתשוקה, ללא משתנה. לכל מה שסובל משתנה עושה כל כך ליותר גרוע או היותר טוב ; אם
ליותר גרוע, זה רע עשוה ; אם ליותר טוב, זה הצטרך להיות רע בתחילה
Οφείλουν επίσης
να γνωρίζουν την κοινή αντιλήψεις. Κοινή αντιλήψεις είναι εκείνες στις οποίες
όλοι οι άνδρες συμφωνούν αμέσως μόλις τους ζητηθεί? Για παράδειγμα, ότι όλες οι
θεός [εδώ και αλλού, = θεότης, θεία φύση] είναι καλό, χωρίς πάθος, χωρίς
αλλαγή. Για ό, τι υποφέρει αλλαγή πράττει προς το χειρότερο ή το καλύτερο? Εάν
για το χειρότερο, γίνεται κακό? Εάν για το καλύτερο, θα πρέπει να ήταν κακή από
την πρώτη.
II. That god is
unchanging, unbegotten, eternal, incorporeal, and not in space.
II. Que Dios es inmutable, ingénito, eterno, incorpóreo, y
no en el espacio.
2.
האלוהים הזה בלתי-משתנה, אנבאגוטאן, מופשט נצחי, ולא בחלל.
II. Ότι ο Θεός
είναι αμετάβλητος, unbegotten, αιώνιο, άυλο, και όχι στο διάστημα.
Let the disciple be thus. Let the teachings be of the
following sort. The essences of the Gods never came into existence (for that
which always is never comes into existence; and that exists for ever which
possesses primary force and by nature suffers nothing): neither do they consist
of bodies;
Que el discípulo sea así. Que las enseñanzas ser de la clase
siguiente. Las esencias de los dioses nunca llegó a existir (por lo que siempre
es nunca llega a existir, y que existe por los siglos de los que posee una
fuerza primaria y por la naturaleza sufre nada): ni en qué consisten los
cuerpos;
תן
התלמיד להיות לכן. תן הלימודים להיות של הסוג הבא. המהויות של האלים מעולם לא באו
לתוך קיום ( לאת אשר תמיד מעולם לא בא לתוך קיום ; וזה קיים לאי פעם איזה בעל כוח
ראשי ועל ידי טבע סובל שום דבר ) : לא /אף אחד/ עושה הם מורכבים משל גופות ;
Αφήστε το μαθητή
να έτσι. Αφήστε τις διδασκαλίες να έχουν το ακόλουθο είδος. Τα αποστάγματα των
Θεών ποτέ δεν μπήκε στην ύπαρξη (γι 'αυτό που πάντα ποτέ δεν έρχεται σε ύπαρξη?
Και που υπάρχει για πάντα η οποία κατέχει πρωταρχική δύναμη και από τη φύση
υποφέρει τίποτα): Επίσης, δεν αποτελούνται από τους οργανισμούς;
For even in bodies the powers are incorporeal. Neither
are they contained by space; for that is a property of bodies. Neither are they
separate from the first cause nor from one another, just as thoughts are not
separate from mind nor acts of knowledge from the soul.
Ni siquiera en los órganos de los poderes son incorpóreos.
Tampoco son contenidos por el espacio, por que es una propiedad de los cuerpos.
Tampoco son independientes de la causa primera ni el uno del otro, al igual que
los pensamientos no están separados de la mente ni a los actos de conocimiento
del alma.
לאפילו
בגופות הכוחות מופשטים. לא /אף אחד/ הם הם שהוכלו על ידי רווח ; לזאת תכונה של
גופות. לא /אף אחד/ הם הם בנפרד מהסיבה הראשונה וגם לא מזה את זה, כשם מחשבות לא
מתנגדות לבנפרד מוגם לא פעולות של ידע מהנפש.
γιατί ακόμη και
σε φορείς των εξουσιών είναι ασώματο. Δεν πρόκειται επίσης περιέχονται από το
διάστημα? Γι 'αυτό είναι μια ιδιότητα των σωμάτων. Δεν πρόκειται επίσης χωριστά
από την πρώτη αιτία ούτε ένας από τον άλλο, όπως ακριβώς και οι σκέψεις δεν
είναι ξεχωριστά από το μυαλό ούτε πράξεις της γνώσης από την ψυχή.
III. Concerning
myths; that they are divine, and why.
III. En cuanto a los mitos, que son divinos, y por qué.
3.
בקשר לאגדות ; שהם אלוהיים, ומדוע.
III. Όσον αφορά
τους μύθους? Ότι είναι θεϊκή, και γιατί.
We may well inquire, then, why the ancients forsook
these doctrines and made use of myths. There is this first benefit from myths,
that we have to search and do not have our minds idle. That the myths are divine can be
seen from those who have used them.
Bien podemos preguntar, entonces, ¿por qué los antiguos
abandonaron estas doctrinas y la utilización de los mitos. Hay un primer
beneficio de los mitos, que tenemos que buscar y no tener la mente ociosa. Que
los mitos son divinos puede verse en los que las han utilizado.
אנחנו
יכולים טוב לשאול, אז, מדוע הדוקטרינות הזנוחות האלה והקדומות ועשו שימוש של
אגדות. יש הרווח הראשון הזה מאגדות, שאנחנו צריכים לחפש ולא בעלי המוחות שלנו ללא
תנועה. זה האגדות אלוהיות יכולות להיות נראות משהם שהשתמשו בהם.
Μπορούμε να
εξετάσει, στη συνέχεια, γιατί οι αρχαίοι εγκατέλειψαν αυτά τα δόγματα και έκανε
χρήση των μύθων. Υπάρχει αυτό το πρώτο όφελος από μύθους, ότι πρέπει να ψάξουμε
και δεν έχουν το μυαλό μας σε αδράνεια. Ότι οι μύθοι είναι θεϊκό μπορεί να δει
κανείς από εκείνους που τα χρησιμοποιούσαν.
Myths have been used by inspired poets, by the best of
philosophers, by those who established the mysteries, and by the Gods
themselves in oracles. But why the myths are divine it is the duty of
philosophy to inquire.
Los mitos han sido utilizados por los poetas inspirados, por
el mejor de los filósofos, por aquellos que establecieron los misterios, y por
los propios dioses en los oráculos. Pero ¿por qué los mitos son divinos es
deber de la filosofía para investigar.
אגדות
שומשו על ידי משוררים מומרצים, על ידי הכי טובות של פילוסופים, על ידי שהם שהקימו
את המסתורינים, ועל ידי האלים עצמם באוראקלים. אבל מדוע האגדות הן זאת אלוהית
החובה של פילוסופיה לשאול.
Οι μύθοι έχουν
χρησιμοποιηθεί από εμπνεύσει ποιητές, από τους καλύτερους των φιλοσόφων, από
αυτούς που καθορίζονται τα μυστήρια, και από τους Θεούς ίδιους τους χρησμούς.
Αλλά γιατί οι μύθοι είναι θεία είναι καθήκον της φιλοσοφίας να ρωτήσετε.
Since all existing things rejoice in that which is
like them and reject that which is unlike, the stories about the Gods ought to
be like the Gods, so that they may both be worthy of the divine essence and
make the Gods well disposed to those who speak of them: which could only be
done by means of myths.
Dado que los demás se alegran las cosas existentes en lo que
es como ellos y rechazar lo que no se parece a las historias sobre los dioses
deberían ser como los dioses, de modo que ambos pueden ser dignos de la esencia
divina y que los dioses bien dispuestos a los que hablar de ellos: que sólo
podría hacerse por medio de mitos.
מאז
שכל דברים שקיימים משמחים באת אשר כמום ודוחים את אשר לא כמו, הסיפורים על האלים
צריכים להיאהב האלים, כל כך שהם יכולים שניהם להיות ראויים של המהות האלוהית
ועושים את האלים טוב עם נטיה ל- הם שמדברים מהם : שיכל רק להיות נעשה על ידי אמצעי
אגדות.
Δεδομένου ότι
όλες οι υπάρχουσες χαίρονται τα πράγματα σε αυτό που είναι σαν αυτούς και
απορρίπτουν αυτό που είναι αντίθετα, οι ιστορίες για τους Θεούς πρέπει να είναι
σαν τους Θεούς, έτσι ώστε να μπορούν και οι δύο να είναι αντάξια της θείας
ουσίας και να κάνουν οι Θεοί και διατίθενται σε αυτούς που μιλούν εξ αυτών: η
οποία θα μπορούσε να γίνει μόνο μέσω των μύθων.
Now the myths represent the Gods themselves and the
goodness of the Gods - subject always to the distinction of the speakable and
the unspeakable, the revealed and the unrevealed, that which is clear and that
which is hidden: since, just as the Gods have made the goods of sense common to
all, but those of intellect only to the wise, so the myths state the existence
of Gods to all, but who and what they are only to those who can understand.
Ahora los mitos representan los mismos dioses y la bondad de
los dioses - a condición de que la distinción de lo decible y lo indecible, el
revelado y el no revelado, lo que es claro y lo que está oculto: ya que, al
igual que los dioses han hecho los bienes de sentido común a todos, pero los de
inteligencia sólo para los sabios, por lo que el estado de los mitos de la
existencia de Dioses a todos, pero ¿quién y para qué sirven sólo para aquellos
que pueden entender.
עכשיו
האגדות מציגות את האלים עצמם והטוב של האלים, נושא תמיד להבדל של הספאיקאבל והשאין
לבטאו, הגילה והלא גלוי, את אשר ברור ואת אשר מוסתר : מאז, כשם האלים עשו את
הסחורה של חוש שכיחים לכל, אבל אלו של אינטלקט רק לחכם, לכן האגדות מציינות את
הקיום של אלים לכל, אבל מי ומה שהם רק להם שיכולים להבין.
Τώρα, οι μύθοι
αντιπροσωπεύουν τους Θεούς τους και την καλοσύνη των Θεών - με την επιφύλαξη
πάντα για τη διάκριση των ρητός και την ακατονόμαστη, το αποκάλυψε και το unrevealed, αυτό που είναι σαφές και αυτό που είναι
κρυμμένο: δεδομένου ότι, όπως ακριβώς οι Θεοί έχουν κάνει τα αγαθά της αίσθησης
κοινές για όλους, αλλά εκείνοι του πνεύματος μόνο με τη συνετή, οπότε η
κατάσταση μύθοι για την ύπαρξη των Θεών σε όλους, αλλά ποιος και τι είναι μόνο
σε όσους μπορούν να καταλάβουν.
They also represent the activities of the Gods. For
one may call the world a myth, in which bodies and things are visible, but
souls and minds hidden. Besides, to wish to teach the whole truth about the
Gods to all produces contempt in the foolish, because they cannot understand,
and lack of zeal in the good, whereas to conceal the truth by myths prevents
the contempt of the foolish, and compels the good to practice philosophy.
También representan las actividades de los Dioses. Por una
parte puede llamar al mundo un mito, en el que los cuerpos y las cosas son
visibles, pero las almas y las mentes ocultas. Por otra parte, al deseo de
enseñar toda la verdad sobre los dioses de todas las produce el desprecio de
los necios, porque no pueden entender, y la falta de celo en el bien, mientras
que para ocultar la verdad por los mitos impide el desprecio de los necios, y
obliga al buena práctica de la filosofía.
הם
גם מציגים את הפעילויות של האלים. לאחד יכול להתקשר לעולם אגדה, שבו גופות ודברים
נראים, אבל נפשות ומוחות התחבאו. חוץ מ, לרצות ללמד את האמת השלמה על האלים לכל
בוז יבולים בטיפשי, כי הם לא יכולים להבין, וחוסר התלהבות בטובה, הואיל להסתיר את
האמת על ידי אגדות מונעת את הבוז של הטיפשית, ומכריחה את הטובה להתאמן בפילוסופיה.
No hay comentarios:
Publicar un comentario